מדף הספרים של ילדודס - הספרים שדירג

"אנשים זרים שאני בכלל לא מכיר ממקומות אחרים וגם פה מהעיר הייתי רוצה שידעו כולם שיש ילד אחד בעולם. והילד הזה הוא אני." יהודה אטלס בסגנונו המיוחד המשלב הומור עם הבנה נדירה ללב הילדים, מתאר בשירים וחרוזים מצבים שגרתיים בראייה ייחודית.

משחקי הילדות, כמו החלום, הם דרך המלך לגילוי עצמו, לגילוי הזולת ולגילוי עצמנו עם הזולת. זהו אימון באמון, דרך להפוך יצרים ליצירתיות, תרגיל בהתפתחות, בתחרות, בהעזה, בשמירה על חוקים ובשבירתם, וכל זה מתוך הנאה גדולה. משחק, למרות היותו תחום מוגדר בכללים, הוא החופש לפנטז, לשחק עם המציאות, ולמצוא את המשמעות שלנו בתוכה. חיים ללא משחק אינם חיים

כל כך הרבה תאי טעם נמוגו מאז ארוחת העשר שאמא הכינה בקפידה, הכניסה לתיק האוכל וחתמה בנשיקה. היו שם פרוסות עבות של לחם טרי מרוחות בשוקולד או גבינה, מלפפון וקלמנטינה. המורה ביקשה לפרוס את המפית ולאכול בשקט, כי אין משיחין בשעת הסעודה פן יקדים קנה לוושט. העולם נראה אחרת מגובה מטר עשרים. הוא גדול יותר, אולי אפילו יותר מפחיד, אבל גם מסעיר ו

יש בדיר טלה קטן / וכולו לבן, לבן / רק שחורות הן שתי אזניו / ושחור הוא הזנב. / לפרה האדומה / יש עגלה קטנה, חומה./ את ראשה היא ליקקה / ונתנה לה נשיקה. // האם יש בינינו אחד שהחרוזים הללו לא גורמים לו להתגעגע אל ימי ילדותו? הפרפר הנחמד, הפרח הורוד, הדוגרת ואפרוחיה, הטרקטור, הכלב הנאמן וידידיהם, היו כאן הרבה לפנינו, עוד לפני קום המדינה. יותר מיובל

נתולוגיה מפוארת המכילה סריקות רוב ספריו האהובים של רפאל ספורטה - גן גורים, היה הייתה לי גפן, בית קט ועליה, שלושה דובים בחרוזים, טלילי אגודלי, שלום כוכב הערב, דוליט הרופא, דוליט בלימפופו, התנין והשמש ועוד. עם ציורים מרהיבים וצבעוניים של נחום גוטמן, איזה, ה. הכטקופף, תרצה טנאי. הכתבים מופיעים בלבושם המקורי הייחודי כפי שהופיעו בספרים ש