אֶלָנטְרִיס הייתה יפהפייה פעם. היא כונתה עיר האלים: מקום של כוח, זוהר וקסם. אלה שביקרו בה מספרים כי האבנים עצמן בהקו באור פנימי, וכי העיר הכילה פלאים קסומים שלא יתוארו. בלילה זרחה אלנטריס כמו מדורת כסף ענקית, ונראתה אף למרחקים אדירים.
אך על כל תפארתה של אלנטריס, תושביה היו מפוארים ממנה. עם שיערם הלבן הבוהק, ועורם הכסוף, המתכתי כמעט,
כישור הזמן סובב לו, עידנים באים, חולפים ומשאירים אחריהם זיכרונות שנעשים לאגדה. האגדה נמוגה ונעשית מיתוס, ואף המיתוס נשכח לבסוף כשחוזר העידן שהפיח שנתן לו קיום.
הארורים נחלצו מכלאם והם מתכוננים ליום שובו של אדון האופל. הם זוממים זה כנגד זה, מנסים להשתלט על אומות וצבאות, אך לכולם יש מטרה אחת, חשובה מכל האחרות: לפגוע בדרקון שנולד שוב..