במשך שבע שנים מילאה וין מוריסון במסירות את תפקיד האישה הייצוגית. כאשר ערב אחד מודיע לה בעלה על סוף נישואיהם, היא מתמוטטת. בחיפוש נואש אחר שינוי, וין משאירה מאחוריה את חיי המותרות ועוזבת לסיאטל להתנחם אצל חברתה הטובה. היא מתבטלת שעות ארוכות במאפייה מקומית, שותה קפה ושואפת את הניחוח המתוק של לחם שנאפה זה עתה. כשמוצעת לה עבודה במקום,
פרנסיס מאייס, משוררת ועיתונאית נודעת, אשפית בישול לאניני טעם פותחת בפנינו שער לעולם חדש ומופלא כאשר היא רוכשת ומשקמת בית עתיק ונטוש בחבל טוסקנה הנודע ביופיו הנדיר. בשפה חושנית ומסעירה היא מובילה אותנו וחושפת בפנינו טפח אחר טפח, בקצב שבו גילתה היא את היופי ואת הפשטות של החיים באיטליה בספר שכולו יופי. תוך כדי המסע אנו זוכים במרשמים