מדף הספרים של יהודית - הספרים שדירגה
כמעט עשור חלף מאז יצא לאור ׳שנה ליד הים׳, רב המכר הראשון של ג׳ואן אנדרסון ששינה את חייהן של נשים רבות. כעת ג׳ואן עסוקה מאוד. כאשר אינה בנסיעות בדרכה לסייע לקבוצות נשים בחיפושיהן אחר העצמי האמיתי שלהן, היא עובדת על ספרה. וכאשר היא אינה עובדת היא מטפלת בבעלה, בילדיה שבגרו ובאמה בת ה-91. לפתע ג׳ואן מגלה שאין לה כל שליטה על חייה. המסע השני
"ספר התענוגות" ראה אור בראשית שנות השבעים והפך מיד ללהיט. באותם ימים, כשלא רבים ידעו מה הם שרימפס, כשלא רבים יצאו את גבולות הארץ, היה זה חידוש גמור לדבר על הנאות החיים. עמוס קינן הביא את הנהנתנות לדרגת אמנות, ואין פלא שהספר אזל מהמדפים. והנה הוא חוזר, מעודכן וערוך ברוח הזמן, עדיין ניחוחי ומגרה, מדבק באהבת החיים שבו.
בעל ואישה, אקדמאים מצליחים, קוטעים את הקריירות שלהם ובוחרים לעסוק במלאכות כפיים פשוטות. גדעון, משפטן מבריק, יורד לאילת ועובד בחוות דיג. עמיה אשתו, רואת חשבון, מוותרת על משרתה המכובדת ולוקחת על עצמה את ניהול המכולת העלובה שהותירו הוריה, מהגרים קשי יום. עמיה גם נוטשת דירה מטופחת, שגרה בה עם גדעון ועם נדב, בנם המשותף, ועוברת להתגורר עם
שני אנשים, עשרים שנה, יום אחד.
15 ביולי 1988. אֶמה ודקסטר נפגשים לראשונה במסיבת סיום הלימודים באוניברסיטה. מחר דרכיהם אמורות להיפרד. אבל לאחר יום אחד בלבד יחד, הם אינם יכולים עוד להפסיק לחשוב זה על זה. אז היכן יהיו ב-15 ביולי בשנה הבאה? ובשנה שלאחריה? ובכל שנה ושנה לאחר מכן?
במשך עשרים שנה, תצלומי בזק של מערכת היחסים ביניהם נחשפים ביום ק
עשר עובדות שכדאי לדעת על גיבורת נשיקה של טבחית:
1. למסעדה של אבא שלה קוראים על שמה. גם בחוף בגואה יש מסעדה שנקראת על שמה.
2. יש לה שיער מקלות אפור בהיר מאוד שמנבא את הצבע שלו לאחור. פעם בשלוש שנים בערך מתחיל מחזור חדש: כמעט קרחת, לידה מחדש, צמיחה איטית שמגדלת אותה שוב להיות אישה, וחוזר חלילה.
3. בכיס צדדי בתרמיל שלה יש שקיק בד רקום עם פת
טטיאנה, נערה בת שמונה עשרה, אלמנה בהריון, נמלטת מלניגרד, העיר השסועה לאחר מלחמת העולם השנייה, כדי להתחיל חיים חדשים באמריקה. ואולם רוחות הרפאים של עברה אינן מוכנות לנוח בשלום במקומן.
היא נתקפת תחושה עזה, כמעט דיבוק שבעלה, רב סרן אלכסנדר בלוב, עדיין חי, והוא זקוק לה נואשות.
בינתיים, מעבר לימים ויבשות, הרחק בתוככי ברית המועצות, אלכס