פרק 1
הכל קרה לפני שנה בכיתה ח' אמא הייתה עצבנית ואבא התבודד בחוץ כאשר עישן או קרא ספר. משום מה הם לא דיברו הרגשתי מחוצה בקיר המפריד ביני לבין המשפחה. קמתי בחמש בבוקר מריב של הורי היתי נרדמת בזמן שמכות לחי עפות על ימין ועל שמאל. ותמיד הייתי הגדר החוצה בינהם. אני בת יחידה, תמיד רציתי אח או אחות שידעו את תחושתיי. הייתי הולכת לבית הספר ונשארת שם זמן מה עם חברתי הטובה קליירי כמו תמיד היינו ישבות על הספסל בחוץ ומדברות היא על אדי ואני על דרק ככול שהשיחה הייתה מתחזקת היינו מבינות עד כמה אנחנו מאוהבות ועד כמה אין לנו סיכוי עם הבנים הללו כאשר הייתי רואה את דרק עובר לידי הייתי נמסה משפתיו ועיניו הנוצצות . והוא הרי היה אחד "המקובלים" בשכבה ומה אני? כלום. לא במשפחה, לא בכיתה , ובטח שלא בשכבה.
הלכתי לישון בתחושה שמחר חייב להיות טוב יותר התעוררתי עם זריחת השמש השתנתי מעוד מאז תחילת החופש. התארגנתי לבית ספר כמו שלא התארגנתי לעולם . עשיתי פן ושמתי קצת מסקרה. לבשתי את אותה חולצת בית ספר ואותה חצאית קצרה.נעלתי מגפיים שחורות עד הברך ויצאתי.סוף סוף הרגשתי יפה באמת הגעתי לבית ספר ודרק הסתכל עלי לכמה שניות ולחש לג'ורג' שהיה לידו:" מי הילדה החדשה?" ג'ורג' ענה לו תוך כדי שהסתכל עלי במבט מוזר :"תיגש אלייה" דרק התקרב צעד אחרי צעד רעדתי כולי הוא שאל אותי:" מתי עברת לפה?." עניתי לו בחשש רב :"אני לא חדשה אני מ י'7" ודרק חזר ואמר:"יופי כזה ולא ראיתי אותו? לא בסדר מיצידי" וחייך חיוך עמוק. לא ידעתי מה להגיד לו הוא שאל אותי:"רגע לא אמרת לי איך קוראים לך" עניתי לו "אני זואי". הוא אמר לי "נעים מאוד דרק" נתתי לו את המספר שלי וזהו תמה השיחה בינינו. אני לא מבינה איך עד עכשיו הוא לא ראה אותי אנחנו ביחד מאז כיתה ח'. הלכתי לקליירי וסיפרתי לה היא לא האמינה לי. כעבור שעה קיבלתי ממנו SMS "נתראה בהפסקה?" עניתי לו "כן". דיברנו בהפסקה והייתי בעננים חזרתי הבייתה עם חיוך מאוזן לאוזן. ואז קרה משהו שניפץ לי את הבועה הורי קראו לי כאשר הם ישובים יחדיו על הספא וכבר המון זמן שהם לא ישבו יחד או דיברו בכלל זה היה משונה והם אמרו לי:"אנחנו צריכים לספר לכם משהו". אני ישר ידעתי לאן זה יוביל אבי התחיל לדבר :" אני ואמא החלטנו להיפרד אבל זה לא אומר שאנחנו לא נמשיך להיות ההורים שלך". רצתי לחדר שדמעות על סף התפרצות ואמי אמרה "זואי חמודה בואי" עניתי בצרחה זועמת:"אני לא רוצה לשמוע יותר זה העסק שלכם וזהו!!!!". רצתי לחדר ופשוט התחלתי לבכות. ואז שמעתי צלצול מוכר זה היה הפאלאפון שלי דרק התקשר אלי ניגבתי את הדמעות ועניתי בקול חלש:"הלו?" ודרק ענה לי:"הלו, זה דרק רציתי לשאול עם את רוצה לבוא למסיבה שאני עורך ביום שישי" עניתי לו:"אני יכולה להביא חברה?" והוא ענה:" כן בטח, את בסדר? את לא נשמעת טוב". אמרתי לו בעצב:"עכשיו פשוט גיליתי שההורים שלי מתגרשים" והוא אמר לי:"בואי לפארק אני יעודד אותך גם ההורים שלי התגרשו לפני שלוש שנים" ופה הסתיימה השיחה. התחלתי ללכת לפארק והתחלתי לחשוב מה הולך להיות עכשיו?, אבא לא יגור פה יותר הכל הולך להיות שונה לגמרי ממה שהתרגלתי אליו בזמן שחשבתי כבר הגעתי לפארק ראיתי את דרק באופק הוא נופף לי לשלום אז נופפתי לו חזרה. התישבנו על ספסל והתחלנו לדבר הוא החל לספר לי שאבא שלו בגד באמו ושיום אחד הוא חזר מבית ספר ואביו היה במיטה עם אישה זרה. אחר כך ראינו איזה ילד יושב לבד על הספסל ונותן אגוזים לסנאים ניגשנו אליו ועזרנו לו פתאום הוא שאל אותנו:"אתם זוג?" עניתי לו:"לא אנחנו רק ידידים" והילד חזר ואמר:"אבל אתם נראים כמו זוג" חייכנו והסתכלנו אחד על השני תוך כדי גיחוך קטן. הוא לקח אותי לגלידרייה וקנה לי גלידה נפרדנו וכל אחד הלך לביתו. למוחרת כאשר הייתי בבית הספר אמרתי לדרק שלום והוא קרא לי לשבת עימו דיברנו קצת אחרי עוד כמה שיעורים מייעגעים חזרנו הבייתה ואז נזכרתי היום בערב יש את המסיבה של דרק לא היה לי מושג מה ללבוש לבשתי שמלה ועשיתי בייביליס נסעתי למסיבה עם חששות מה הול לקרות כאשר הגעתי דרק לא התייחס אלי כל-כך אז באתי וישבתי לידו והוא אמר לי:" בא לך ללכת שניה להביא מהסלון את הסיגריות" הייתי בתהדמה ושאלתי אותו :"אתה מעשן?" והוא הסתכל עלי במבט מוזר ואמר לי :"את לא?". עניתי לו :"עם אתה יודע שזה לא טוב בשבילך למה אתה עושה את זה?" הוא לא ענה. מאוחר יותר עברתי ליד המטבח וראיתי את קליירי מדברת עם ג'ייק נופפתי לה לשלום והלכתי . רציתי להיות לבד עליתי לגג הרעפים של הבית וראיתי שם מישהיא שנראתה בוכה. התקרבתי אלייה ושאלתי אותה בקול חלש :"את בסדר?" היא ענתה לי :"את רואה שלא נכון?" ואמרתי:"איך קוראים לך?" והיא ענתה בכעס:"לינוי עכשיו לכי" עניתי לה וניסיתי להיות מאופקת :"לא עד שתגידי לי מה קרה" והיא אמרה לי:" יש איזה אחד שאני מאוהבת בו מכיתה ח' והוא בזמן האחרון מסתובב עם מישהיא. זה משגע אותי כי רואים שהוא מאוהב בה." ניגבתי לה את הדמעות ושאלתי:" מי זה אולי אני יכולה לעזור לך?" היא ענתה די בעצב:" נראה לי שאת לא תשמחי לשמוע על מי אני מדברת" ואני הייתי בשוק ועניתי:"כבר הבנתי " והיא אמרה :"אבל זה לא העניין בכיתה ט' הוא גם היה איתי ככה ואז התנשקנו והוא נפרד ממני" היא הפנתה לי את הגב והלכה חשבתי לעצמי איזה חמש דקות עם הוא יעשה לי גם ככה? ואז ראיתי את דרק מתקרב אליי הוא התישב שאלתי אותו:" מה הקטע שלך עם לינוי?" הוא ענה:"כלום" ביהירות ומיהר ללכת ישבתי שם והסתכלתי על העולם ושמעתי רעש מאזור הפחים רצתי לשם וראיתי גופה של ילד קטן שוכב מלא דם התקשרתי למשטרה אחרי משהוא כמו חצי שעה הם הגיעו ואמרו שמי שרצח את הילד ניסה להסתיר טוב מאוד את מקרה הרצח אבל בכל זאת יש פה סימנים של שריטות ונשיכות הם בסוף אמרו שמקרה הרצח "לא ידוע" ולקחו את הגופה הייתי בהלם מוחלט מהכל מהגירושים של הורי, מהסיפור של לינוי
נכתב לפני 13 שנים
אני רוצה להמשיך אבל לא יכול
אני רוצה להפסיק לסבול
רציתי לברוח ולמצוא עוד טיפת שפיות
רציתי לשכוח מהעולם האכזר ולמות
סבל כאב ויגון למה נטפלת עליי
סבל כאב ויגון שים קץ לחיי
סבל כאב ויגון אני רואה את האור
סבל כאב ויגון מלבן הפכתי אפור
אני עדיין פה שוכב
אך נשמתי לעולם לא תחזור
עכשיו כבר לא כואב
אני עצמתי עינים אני רואה רק שחור
סבל כאב ויגון למה נטפלת עליי
סבל כאב ויגון שים קץ לחיי
סבל כאב ויגון אני רואה את האור
סבל כאב ויגון מלבן הפכתי אפור
בתוך ארון חשוך עמוק באדמה
במקום שבו אני בדממה
מבחוץ אני שומע את הצרחות
הוא היה אדם טוב הם אומרים
את הבכי כי אני כבר לא בחיים
נכתב לפני 13 שנים
יומני היקר שלום הגיע היום הראשון ללימודים והשנה יש לי הרגשה שהולכת להיות שנה טובה מתמיד איך שחכתי אני ליאור בת 12 שער ארוך וחום עניים כחולות השנה אני הולכת להיות בכיתת מופת או יותר נכון הכיתה של ה"חננות" כולם שונאים את הכיתה הזאת וקוראים לנו "יצורים" "והמוזרים" ובגלל שאנה בכיתה ז'7 ואני ורבקה בכיתה ז'4 הבטחנו שניפגש בהפסקות אבל מאז שהיא בקשר עם רן שהוא הכי מקובל בשכבה ובאמת שלא נעים לי להגיד אבל הוא אוהב אותה בגלל היופי ועכשיו כולם אוהבים אותה כל המקובלים אופק,עדן כולם!. בעקבות זה יצא לי לחשוב היום אולי הגיע הזמן לפתוח דף חדש חברות חדשות ואולי אני אפילו ישכח את דן אני מאוהבת בו מכיתה ד' החיוך שלו השיער שלו הגומות היפות שלו העינים העמוקות והכחולות שלו ועם מדברים כבר על בנים יש לנו זוג בכיתה עוז וגל ורבקה מתה להפריד בינהם נראלי היא נדלקה על עוז
נכתב לפני 13 שנים
טוב אני רוני לא שם נדיר במיוחד הא?טובב בקיצור יש לי שער חום ארוך עינים חומות ובקיצור אני ילדה רגילה בכיתה ט' עכשיו אתם מכירים אותי אבל לא את הסיפור שלי ככה הכל התחיל
אני:"הלו"
דלית :"את עושה משהוא חשוב?"
אני: לא אני לא עושה כלום"
דלית:"טוב יפה שלי אז כדאי שתישבי"
אני: " למה מה קרה ?"
דמות 2:"נכון יעל היא חזרה למאור ".
אני: "באמת?! אחרי מה שהוא עשה לה?"
האמא נכנסת ואומרת: "רוני חמודה בואי לאכול ולהכין שעורים"
אני:"נו אמא לא עכשיו אוף איזה מעצבנת נמאס לי ממך. טוב אני חייבת ללכת ביוש. היית חייבת להפריע לי אהה?! אמא לפעמים את כזאת... אוף!!!!!!!.טוב אני הולכת לישון.
קמתי ותרקתי את הדלת בפרצוף של אמא
קיוויתי שמחר ההורים לא יהיו שם שאני יתעורר
הלכתי לישון התעוררתי השעה 9:45 קמתי עם פיג'מה הלכתי לסלון וההורים לא שם למטבח והם לא שם לחדר שינה שלהם והחדר בחלל לא קיים חשבתי לעצמי יש! אכלתי התלבשתי והלכתי לקניון עם שיר ודלית היה אחד הכפים קניתי חולצה מהממת!!! וזוג מכנסים אחרי יום ארוך חזרתי הביתה ונפלתי במיטה שלי ונרדמתי... יום למחרת קמתי ובית נראה כמו דיר חזירים וכל הדברים שאמא שלי בדרך כלל עושה (כלים, כביסה , סדר כללי ) הכל הפוך ואני צריכה לנקות ולסדר קיצר ניקיתי את כל העולם!!!!
עומר:"אממ.. רוני?"
אני:כן
עומר:"תגידי את רוצה אולי להיפגש?"
אני"כן בטח מתי?"
עומר:"שמונה מתאים?"
אני:"כן בטח מה השעה עכשיו?"
עומר:"7:00 טוב?
אני:"טוב ביי"
עומר:"ביי"
הפאלפון שלי צילצל
אני:" הלו דלית?"
דלית:"כן יפה"
אני :" את לא מבינה מי התקשר"
דלית:" נו ספרי כבר"
אני:"עומר מט' 2 "
דלית :"מה הוא רצה?"
אני:"להיפגש..."
דלית :"מתי?!?"
אני: "בעוד שעה"
דלית :"נו אז למה את מחכה לכי להתארגן"
איזה בגדים ללבוש לעזאזל??? ג'ינס וטי שרט?לא זה פושתי מידי שימלה יפה?לא חגיגי מידי בסוף הלכתי עם ג'ינס גבוהה וגופייה לבנה שרשרת של ינשוף ועגילי חישוק
עומר:"הי"
אני:"היי ואי איך התביישתי..
עומר:" את ניראת נפלא"
רוני:"תודה גם אתה"
עומר:"שנצא?"
אני:"כן לאן אתה לוקח אותי"
עומר:"לפיצה החדשה שפתחו פה"
ישבנו היה בהתחלה קצת יבש... ואז הוא סיפר לי על ספר שהוא קורא וזה הספר שאני הכי אוהבת בעולם!!!! התחלנו לצחוק ולדבר ואז היה שקט המבט של עומר היה מופנה למקום אחר הסתכלתי למאחורי והאקסית שלו הייתה שם אמאאלההה איזה פאדיחות מייד אמרתי לו
אני:"טוב אני צריכה ללכת"
עומר:"טוב. את תרצי להיפגש שוב?"
אני:"בטח!
חזרתי הבייתה מבוישת אך בכל זאת שמחה.מחר יש בית ספר אוף אין לי כוח!
הלכתי לישון למוחורת אני מתארגנת לבית ספר מתאפרת וכ'ו
יצאתי להסעה וראיתי את דלית היא כלכך יפה זה לא פייר! ראיתי את עומר ואמרתי לו שלום אבל הוא לא התיחס אלי
לא הבנתי אותו התקשרתי עליו והוא ענה בלחש כזה מה את מתקשרת עכשיו?
אני:"אתה מתבייש בי!"
עומר:"לא זה פשוט ש..."
~ניתוק~
רצתי מעוצבנת לשירותים והתחלתי לבכות אני לא יודעת מה עבר עלי
נכתב לפני 13 שנים
