1. דיאגנוזה בעברית

דיאגנוזה בעברית\רועי יעקובוביץ'
לפעמים אני חש הראש לוחץ הגוף מטה בשיפוע אורתוגנלי מובהק לקרקע הניצבת תחת רגלי ולפעמים אני חש הגוף דוחק בראשי בכיוון הנגדי. הזמן לא מותיר זמן לאבחנה מדויקת אולם ניתן לומר בביטחון שצווארי משול לפאותיהן של צמד חמד אבני רחיים ,יד שנייה, במצב טוב עם אחריות ל-40 השנים הקרובות.
כן, זוהי דיאגנוזה אינטרדיסציפלינרית המיוחסת למצבי הנפשי. ניסחתי אותה עת ההמתנה במסדרון קופת החולים. לפתע הגיע תורי, רופא המשפחה אמר "כרטיס חבר בבקשה". אמרתי "בבקשה דוקטור". מכאן ואלך נתגלעו מספר רגעים מאורכים של שתיקה...
תהייה צצה במוחי חסר הנחת... אם אני חבר של קופ"ח האם מכאן נובע שקופ"ח חברה שלי? ... "שאלה מטופשת!" נזפתי בעצמי שכן המילה "חבר" משמשת להגדרת סטאטוסים רבים של מערכות יחסים בשפה העברית. אם כך, מה טיב יחסי עם קופ"ח? אני משלם לה בהקפה מתוך תקוות אמת שלא אזדקק לשירותיה המסורים.
אם כך האם השפה העברית תגדיר כ"חברות" את מערכת היחסים הבאה: גבר הנשוי באושר מממן לעצמו פילגש מתוך תיקווה שאשתו תמשיך להביאו לריגוש מיני עד תום ימיו?
אך,קופות חולים, עוד המצאה של יהודים!

טוב... נהייתי ציני יתר על המידה. אני נהיה מודע לעצמי יותר ויותר מאז התחלתי ללכת לפסיכולוגית. כן... פסיכולוגית זה מה שנשאר. פעם היו שני הורים וזה היה מספיק! ואגב, אם כבר היה צורך בפסיכולוג הלכו לספר... שיסדר ת'ראש. מעניין אותי לדעת מהו שיעור הצמיחה בענף מתן השירותים הפסיכולוגים לסוגיהם במאה השנים האחרונות. כן, יום יבוא ואעשה תזה על הנושא, ועל כך אשלם ברדיפת שמי עד תום ימי על פלנטה מדושנת זו.
כן, ארגוני נשים זה מה שנשאר בעודף לאחר מימוש דמוקרטיה. חבורת משועממות שזועקות השמיימה לבורא עולם בטרוניה על שציידן בשדיים להניק וחן להקסים את בני המין האחר. הס... אני יודע את שברצונך לשאול... שאלתך היא, "במה מדושנת פלנטה זו מלבד ארגוני נשים?"
תאב אתה שאשחיר פני בפניך, אולם לא אפול בפח זה, כל שאגיד הוא שעולמינו אינו רווי בהומוסקסואלים, שתיינים, אנשים מאמינים, עוללים וזקנים מסכנים הזועקים למוות "בוא!".

תשובתי לך מסתכמת במילה "חמלה". חמלה היא מאיין רגש הניטע בנו, בני-האדם כילדים קטנים כחלק ממנגנון הגנה קיבוצי של חברה אנושית. אודות למנגנון הגנה מטופש זה אותם בני בלייעל המוזכרים דלעיל נשארים חיים בעולמינו... ולצערי, נהיה פה צפוף!!!

מעניין אותך לדעת איך הסתדרתי טרם הטיפול... האשמתי את כל העולם במצבי. הייתי התלמיד הטוב בכיתה, מחונן בעל יכולות ופוטנציאל מרקיע שחקים. המיסטיקנים מחדר המורים סיפרו כל עת להוריי עד כמה שפר עליהם מזלם. אתה לא נראה מופתע, אבל אתה באמת מופתע שכן אני, זכר מצוי חנוט בעניבה שידו הימנית תדיר קפוצה על ידית של תיק משרדים גדוש מסמכים חשובים, באמת מימשתי את הפוטנציאל ואני מרוויח הרבה יותר ממך... אבל, מה בעצם כואב לי?... אני חושב שנגעת בנקודה...

נכתב לפני 14 שנים ו-2 חודשים