כמו ציפור ששברה כנף נפלתי אל הכביש והתרסקתי במהירות של 200 קמ"ש.

לא הרגשתי כלום אבל אחרי כמה שניות היה צליל של ירייה ואז מישהו נפל עליי,

כל הדם מהראש שלו כיסה את כולי ונשכבנו שנינו בשלולית ענקית של דם.

אחרי כמה שניות הגיע אמבולנס ודרס אותנו, ועוד מישהי,

זה היה נחמד לחוות את זה בלי להרגיש כלום.

מישהו צעק "אני נחנק", ואחרי דקה בערך נשכב לידי עובד מד"א בצבע כחול.

אחת מן המתעניינות ברחוב רצה אלינו לבדוק מה קרה ונכנסה גם היא לשלולית הדם, היא לא מתה מהנפילה. סרטן.

אני מניחה שזה פשוט לא היה היום שלנו.