האסטרונאוטית, שרי, נחתה על כוכב חדש, לאחר שנהרסה המעבורת שעליו הייתה, עם עוד 4 אסטרונאוטים. היא הניצולה היחידה, פוגשת שם אוכלוסיות שונות ומשונות ויולדת בן לבן-כוכב ירוק פרווה, ששמו תאו, ואיבר-מינו נמצא בבטנו (הם הסתדרו נפלא, הפגישו איברים ואהבו, כמו שצריך), ואותו תינוק, שקראה לו אסטרי, נראה כמוה, כמו כל ילוד על כדור הארץ , אך בעל תכונות של אנשי הכוכב - קורא מחשבות, מושך חוטים מפיו, חוטים שמשרים שלווה ומסתירים את הגוף, ויסגוד לאלת השמש בכל נשמתו, כשיגדל.

שרי ואסטרי חוזרים לכדור הארץ בחללית שאויישה ע"י דנה, הקופה, וכאן מתמודדת עם הילד, שנראה כמו כולם, אך מספר מה שהוא "שומע" ממחשבות האנשים והילדים שסביבו, ומגלה אהבות נסתרות, כעסים, ומה לא, ומתחיל לאסוף סביבו נפשות לסגידה בשמש...

האמא, שרי, יורדת לכדור הארץ כשהיא בהריון, אבל הפעם נולד לה בן-כוכב אמיתי, כלומר: גופו שעיר, אוזניו מחודדות, איבר מינו במרכז בטנו ועיניו: חרוזים שחורים... וההמשך יבוא (אולי) בספר אחר.

הספר נמצא בעריכה, ואני מקווה שהעורכת לא תיבהל ממה שהיא קוראת, ומאחלת לאסטרי, שנראה מבחוץ כמו כולנו, לגדול ולהמריא, ו...

סיפרתי עליו ב"ספרים חדשים", אבל אספר רק שהכנסתי את חלבי ודמי וסחטתי היטב את הדמיון שלי, טיפות טיפות,

והינחתי אותן על הדפים הבדיוניים והדמיוניים של הסיפור הזה.

"אסטרי", פירושו כוכב ביוונית.

הספר שלי מחכה מאוד לעיניים חכמות ולנשמות הפתוחות - בדוכנים של רשתות הספרים, מדבר לקוראים וממתין לשמוע את הביקורת עליו