פרק 1-זה מתחיל...
שנת 2009,בחוף רגיל של ת"א. מכונית שחורה התקרבה אל החנייה.(טוב זה לא באמת היה חניה רק שביל עפר ואבנים.) מתוך המכונית יצאה דמות עטופה בגלימה,שכיסתה גם את פניה והשאירה פתח לאוויר. הדמות החלה לצעוד לאט לאט לעבר צריף ישן עד כדי שכל מי שראה אותו חשב שהוא עוד ייפול על מישהו ביום מן הימים. בתוך הצריף הדמות הניחה את הספר הכבד אשר החזיקה,ולחצה על כפתור מסתורי שהפעי רעש גדול שהוביל לפתיחת דלת נסתרת. הדמות ירדה במדרגות שהופיעו לפתע כמו הדלת,עד שהגיעה לחדר מוזר אשר נמצא בו אדם אחד
אהה כבר אמרתי שהבן אדם הזה נבחר לפני 13 שעות להיות נשיא ארצות הברית?
אבל הוא יותר מזה...
הדמות הורידה את המעיל וחשפה את דמותה "הבאת את זה אמא?" שאל ג'ק' את אימו הזקנה. "כן,ואתה יודע מה זה אומר." אמרה האישה הזקנה לג'ק. אמו של ג'ק נתנה לו את הספר המוזר שהחזיקה,ונשכבה על המיטה. "רגע אמא!" צעק ג'ק. "ילד שלי,אתה יודע מה המשימה שלך" מרה ועפעפיה החלו להיעצם " אבל מה יהיה אם הדול-קסם יתייבש כשאמות ואני לא אספיק להכתיר את הילדים?" צעק "אני מאמינה בהם." אמרה "ובך" הוסיפה,ושקעה בשינה שלעולם לא תקום ממנה.
פרק 2-פלאפון בראש
נועם מדבר
רינג רינג רינג ,ואז הפסקה. רינג רינג רינג,ואז הפסקה. אני לא יוכל עם זה יותר,אני משתגע,אני מרגיש כאילו תקעו לי פלאפון בראש.
אבל לא פלאפון כמו זה שיש אופק ולעומרי,אלא פלאפון שאין לו צג,רק צלצול מעצבן. ניסיתי הכל,לומר "הלו" לומר "שלום" ואפילו לומר כמה קללות טובת לפלאפון המשוגע הזה. אבל שום דבר לא עזר! אני כל כך עצבני. אמא תמיד אומרת לי שבגלל שאני מתעצבן בקלות,אז אני צריך לנשום עמוק ולספור עד מאה ואז אני אבין שאני יותר רגוע. ניסיתי גם לספור עד אלף,אבל זה לא עוזר לי כי הפלאפון תמיד מבלבל אותי בספירה. ואז כשנתתי לעצמי "כאפה" בראש,הצלצול נפסק ונשמע קול עמוק של גבר. "הו,סוף סוף ענית. כבר חשבתי שלעולם לא תענה, ואז יגמר לי הכרטיקסם." שמעתי את הקול אומר. בהתחלה חשבתי שזאת מתיחה של כמה ילדים מהכיתה,אבל שוב שמעתי אותו. "לא נועם זאת לא מתיחה,אני באמת מדבר איתך עכשיו אבל אני בכלל באילת בחוף הים." "אבל לא הייתה לי ברירה הייתי חייב לצלצל אלייך ואל אחותך." אמר "אחותי?!" "למה אתה מתכוון כשאתה אומר אחותי?" שאלתי (אבל אני קורא ספרים. וכמעט בכל הספרים שקראתי,כשדיברו אל אנשים דרך המחשבה תמיד גם אתה צריך לענות במחשבה כי אז מי ששומע אותך חושב שהתחרפנת. אז עניתי לו במחשבה.) "כשאני אומר אחותך, אני מתכוון לזה." אמר ומיד שמעתי את אחותי גם בראש שלי. "תגיד לי אדוני הנכבד מזתומרת שאני עכשיו אשמע את אחי במחשבות שלי?" החלטתי להפחיד אותה קצת אז אמרתי "ממש לזה!" וואוו איזה כיף זה להפחיד את אחותך התאומה שכל הזמן מפחידה אותך ומתגרת בך מהרגע הראשון שנולדת חמש דקות אחריה. "טוב...אז כנראה שאתה באמת כושפף או מה שלא אמרת..." היא אמרה והיא נשמעה דיי מפוחדת. "מה אמרת,אמרת כושפף?" שאל הקול המוזר. "חה חה חה....אני לא כושפף אני כושף." אמר הקול. "וגם אמכם היא כושפת,ועוד כושפת מוכשרת מאוד." אמר. "אז מה אנחנו,אם אמנו כושפת אז גם אנחנו כושפים?" שאלתי אני. "לא,אתם חצוים זה אומר שאביכם הוא אנושי ואמכם היא כושפת." אמר ואז הוסיף "אבל אולי כדאי שאספר לכם את הכל מהתחלה וכך פתח בסיפורו.
בבריאת העולם,נבראו שלושה יצורים בעלי תבונה. מלאכים,בני אנוש וקוסמים. ("אז איך הגיעו הכושפים? לעזאזל?" שאלה טל. "חכי זאת רק ההתחלה.") המלאכים היו עשויים אור. בני האדם עפר. והקוסמים מקסם. הקוסמים היו צריכים לקחת גלולה כל יום שקוראים לה קסם,והיא מופקת אך ורק מדם של בן אדם שנרצח ע"י מלאך. ("זה נוראי" אמרה טל "חכי רגע...") אבל לפני כ15 שנה, הוכתרה המלכה לילה. והיא החליטה להפסיק את רציחות האדם. אז היא התחילה בחיפושים,אחר תחליף הקסם. עד שאחרי 3 שנים למלכותה היא מצאה את התחליף. היא קראה לזה "דול קסם" ועד אתמול עוד היה אפשר להשתמש בו. אבל אתמול המלך שלנו התחיל לגסוס,והמעין של הדול קסם מתחיל להתייבש. עד אתמול עוד היינו בטוחים שנראה את המלך הבא יוצא לדרך אל עבר הבית הלבן (מלך הכושפים הוא גם נשיא ארצות הברית) וכרוז מכריז אחריו "יחי המלך החדש". אבל זה לא קרה. ואני התחלתי לפחד עד שנזכרתי באמכם שבעלה הוא אנושי ושאלתי אותה עם יש לה ילד או ילדה והיא אמרה לי שיש לה תאומים אז לקחתי את ה"כרטיקסם" שלי והתקשרתי אליכם. קפיש?
זאת רק ההתחלה ואני אמשיך להביא לכם את כל החלקים
נכתב לפני 15 שנים
