1. הכסף הגדול

לימדו אותנו שהפיזיקה היא החוקיות של היקום
לימדו אותנו שהביולוגיה היא החוקיות של גוף האדם
ביום רביעי 22 בנובמבר 2017 טיסה xj788 נפלה מהשמיים ו150 נוסעים ואנשי צוות נהרגו
לא כח המשיכה הוא זה שהפיל את המטוס ולא ההתרסקות הרגה אותם. וככה גילינו ששיקרו לנו על פיסיקה וביולוגיה
Money makes the world go around
אבל הסיפור לא מתחיל שם הוא מתחיל בערך שנתיים לפני, בחדר שלי הייתי בן 21 עוד גרתי עם ההורים אני ועוד שני חברים התחלנו לעסוק בבורסה לניירות ערך בניו יורק
כמה קורסים קצרים באינטרנט על מיקרו ומאקרו כלכלה ויש לך שליטה די טובה של איך הביזנס עובד עוד טיפה קורסים בחשבונאות וניירות ערך ואתה כבר בעניינים ....
הכנסנו 5000$ שהיו כל החסכונות שלנו ואיבדנו אותם בערך תוך שלושים וחמישה ימים.
בממוצע סוחר מתחיל "מפוצץ" שלושה חשבונות של 30000 דולר בערך תוך שנתיים אבל בתכלס את החשבון הראשון לוקח בממוצע 13 יום.
ואני גיליתי את הממוצע הזה נורא מהר, הנתון הממוצע נתן לי דרייב כי חשבתי שהמצב שלי יותר טוב כי לקח לי 35 ימים ולא 13.
לקח לנו חצי שנה לחזור לשוק הפעם עם 10000 דולר מוכנים הרבה יותר אחרי שחרשנו את האינטרנט על כל שיטה. התאמנו על גרפים ישנים. המצאנו רעיונות ובעיקר שאפנו שאיפה ארוכה של אוויר ונפחנו את החזה כדי להרגיש בטוחים יותר.
אני לא צריך לתת לכם לנחש כמה זמן הפעם לקח לי להגיע ל0 בחשבון. אבל בא נגיד שהייתי הרבה יותר קרוב לממוצע .
לא הפסקנו לחפש שיטות חדשות כל יום עד שנצבור את החשבון הבא ואולי בחשבון השלישי יהיה לנו סיכוי יותר טוב .
אוגוסט האחרון שדה התעופה בוינה טרמינל 1 //
זה נראה לי היום שאני לא אשכח בחיים שלי
ישבנו במקדונלדס והתווכחו על השטויות שלנו בשוק ההון , אחד חשב שצריך להשקיע לטווח הארוך במניה הזאתי והשני חשב עסקה יומית על מנייה אחרת בכלל אני ישבתי ושתקתי, זה כבר תקופה שאני לוקח את הדעה שלי יותר ברצינות, כבר פישלנו פעמיים עכשיו הגיע הזמן ליותר זהירות חשבתי לעצמי
שתיתי את הקולה והיא כבר נגמרה והשתייה מהקשית עשתה את הרעש המעצבן הזה
זה הרגיז את בצק, אגב לא הכרתי לכם את המשתתפים העיקריים בסיפור חוץ ממני,
בצק- יוסף בן-צור, את בן צור הכרתי בכיתה יא כשהוא עבר לבית ספר שלנו אחרי שעבר מראשון לציון, טעות הקלדה במזכירות של הבית ספר הפכה אותו לבצק, אולי אם לא היו טועים לו בשם לא היינו נפגשים אף פעם. באותו יום חיכיתי מחוץ למשרד המנהלת במזכירות והסיפור כל כך הצחיק אותי שאחר כך כל פעם שפגשתי אותו קראתי לו בצק והוא בחור זורם וקליל צחק ואפילו התחברנו מאוד במשך כיתה יב.
לפני הגיוס תכננו להתגייס ביחד ואפילו הצלחנו להישאר עד שלב מסוים ביחד. התגייסנו לנח"ל ושם פגשנו את כדורי
כדורי- יואל כדורי, את כדורי פגשנו ביום הראשון של הטירונות כשאיכשהו אני ובצק נתפסנו מדברים בח' והוחלט לפנק אותנו בתורנות מטבח ראשונה, היה חסר עוד מתנדב אבל אף אחד לא העז לדבר אחרי שקיבלנו את העונש ואז כדורי הרים את היד בשביל לדבר והסמל החליט שכדורי מצטרף אלינו כי הוא זז בח'.
יום למחרת קמנו למטבח שלושתנו ושאלנו את כדורי אני ובצק מה הוא רצה להגיד לסמל? אז הוא אמר שהוא רצה להתנדב אבל הסמל כבר הבין את זה לבד. התאהבנו בכדורי במקום, הייתה לו שלווה של להרים יד וללכת למטבח .אני חושב שכדורי האמין בגורל די הרבה זמן מחייו וחשב שגם אנחנו היינו חלק טוב בגורל שלו לפחות עד אותו הלילה בשדה בוינה כשחיכינו לטיסה חזור
שבוע בקזינו בוינה בזבזנו בערך 1000 יורו כל אחד אבל זה לא שינה כלום, לפעמים הימרנו בקזינו ולפעמים בשוק ההון זאת תמיד הייתה אותה חוויה.
אז נחזור לסיפורנו כשבצק התעצבן עלי כי עשיתי רעש עם הקש, "חלאס לשאוב" אמר לי בצק.
עצרתי את הרעש והשאיבה והסתכלתי עליו
"יש לך משהו חשוב יותר?" עניתי
בצק ענה -"אתה יכול להשתתף בשיחה, להביע דעה ,עמדה או משהו"
אני-" אני לא חושב שיש לנו פה רעיונות טובים ולדעתי אנחנו נפוצץ עוד חשבון"
בצק-"אז אתה בחוץ?"
אני-" לא בחוץ פשוט חושב שאנחנו מטומטמים"
בצק-"אולי אתה מטומטם אני בסדר גמור"
אני- " אם אתה לא מטומטם אז איך הפסדנו 15 אלף דולר עד עכשיו ותכלס אין לנו שום דבר ביד?"
בצק גם ככה היה קצת על הקצה נראה לי באותו שבוע, גם בקזינו לא היה לו מזל ובכלל כל הטיול לוינה לא היה בראש שלו כל כך .
בצק פשוט קם לצאת מהמקדונלדס בשביל לעשות סיגריה בחוץ, וכמו תמיד קמנו פשוט אחריו כי כולנו רצינו סיגריה באותו רגע רטוט ומלא עצבים.
כדורי מוציא את הקופסא מהכיס ומחלק לכל אחד סיגריה ובזה אחר זה מעבירים מצית ומדליקים.
כשדיברנו על זה ברגע לא טוב אני האשמתי את הסיגריה הזאת בהכל, כי זה הפיל את האשמה על בצק. בצק האשים את הטיול כי אז האשמה הייתה עלי וכדורי תמיד אמר לנו שזה הגורל.
עישנו בשקט מופתי סיגריה שלמה ואז כדורי שלף עוד אחת לכל אחד ואמר לנו "יאללה יאללה דברו, אין לי כח לשתיקות שלכם, צריך תוכנית ודחוף,יוצאים יוצאים לא יוצאים לא יוצאים"
אני- " מה כזה דחוף? צריך קצת לחשוב על זה"
בצק - " מה יש לחשוב?"
אני- " אני מת לדעת איך אחרי 15 אלף אתה עדיין כזה בטוח בעצמך?"
בצק - "עוד פעם אתה מבלבל את השכל? כזה אני בטוח בעצמי? יש לך בעיה?"
אני- " מה אתה כזה גבר פתאום?"
אז כבר התחלנו לצעוק וזה היה בערך שלוש וחצי בלילה בשדה התעופה בוינה, לא היו שם הרבה אנשים אבל מי שהיה, בהה בנו.
ואז פתאום ניגש אלינו גבר בערך בן 45, לבוש חליפה שחורה, מתקרב ושואל באנגלית עם מבטא בריטי אם יש לנו סיגריה לתת לו כי כל החנויות סגורות חוץ מקדונלדס והוא מת לסיגריה.
כדורי שלף לו במהירות סיגריה ואש.
הוא נשאר קרוב אלינו עם הסיגריה ופתאום כבר לא היה נעים לצעוק אבל רצינו רק לצעוק אז פשוט שתקנו, ואז הגבר הבריטי החליט להציג את עצמו
"My name is David what's yours?"
עניתי לו באנגלית
"This is bazek, cadori and I'm sol."
David-"and where are you from? I'm from London."
אני-"Israelis" ענינו בנונשלנטיות וביטחון עצמי
David-"Really?, I'm on my way to Israel tonight"
אני- "Your probably on our flight"
David-"Would you like to hear something interesting? I'm on my way to Israel to purchase the greatest company ever, I'm sorry I'll let you in on a secert now to make this a bit more sensible.
About three years ago I found something extraordinary online, I was an accountant in a small firm and one day, searching conspiracy theorist online I found a theory that claimed something very simple yet very profitable."
אני חושב שכולנו קיבלנו כאפה מצלצלת כשיצאו לו המילים מהפה, בצק הסתכל עלי ואני הסתכלתי על בצק ואיכשהו בלי לדבר גם כדורי הבין שכולנו רוצים לשמוע את סוף הסיפור ושלף את הקופסא תוך כדי שהוא דוחף לדיוויד סיגריה חדשה ליד, וגם לנו כדי שנעשן איתו בסוג של אקט התחברותי.
דיווד קלט ולדעתי הוא גם היה טיפה שיכור ,אני לא חושב שהוא סיפר לאף אחד חוץ מאיתנו איך הוא עשה את הכסף שלו, הוא גם לא אהב להתרברב בכסף. גם כשהוא הלך לקנות חברה הוא טס במחלקת תיירים איתנו. זה נשמע שאתה יכול להוציא את הרואה חשבון הקטן מהמשרד אבל אתה לא יכול להוציא ממנו את התחושה שהוא עדיין רואה חשבון קטן.
4 סיגריות נדלקו ברצף ושלושתינו מחכים שהסיפור ימשיך
"I found something in the stock market i have never seen before, some numbers were rigged, but there was an obvious reason behind the numbers, when I organized the n patterns I just knew how the sequence will continue, so I started checking what happens, I learned that not only I could know what will be the next number, I could probably know the cause. It was like a code of the stocks, and it was so magical. But I didn't know how it worked so well.
After I could anticipate the stock market making money was easy, I left my job and started exploring all the possibilities. It took me about an year to open my own company to check if I could make it happen in any stock or company, it worked perfectly. But on the past 10 year I have learned that the sequence is much more safe if he is long enough and some sequences are better than others. The company I'm buying in Israel has one of the greatest sequences I have ever seen. There is no price high enough for this company.
הסתכלנו ושתקנו דקה שתיים
בצק- "מישהו מתכוון לשאול אותו מה השם שלה?"
אני- או למה הוא נוסע במקום לקנות מניות באינטרנט?"
כדורי-"תפסיקו לדבר עברית לפני שהוא בורח"
אני-"it sounds amazing, we ourselves are trying our luck in the stock market and we already blown two account and 16k $ it seems to us like a casino now, but we hope to find something like you found one day"
בצק - "הרומז הכי גדול בעולם אתה"
אני-"אם זה עבד אני גאון"
ואז דיוויד הסתכל עלינו בערך דקה וזה נראה שהוא חושב על זה ברצינות.
David-"how's your math boys?,
It seems your lucky day, I'm in a good mood.
נכנסנו למקדונלדס עם דיויד ותפסנו שולחן בפינה,
כדורי הלך להביא שתייה ואוכל ובצק נתן לי טפיחה על השכם בקטע שכדאי שאני אבין על מה הוא מדבר ושכולנו מתפללים שאני מספיק חזק במתמטיקה, כי בסך הכל כולנו היינו חכמים אבל היה לי יותר קל עם מספרים.
ישבנו בערך 4 שעות ודיויד סיפר לנו על החיים שלו, הוא היה רווק בן 45 בלי ילדים, שעשה מלא כסף אבל לא היה צריך אותו מעולם, הוא היה חכם מאוד אולי חכם מדי, ברמה שזה כבר מפריע לאורח חיים בריא. לא הרבה תאוות בחייו. הוא איבד את שני ההורים שלו בעשר השנים האחרונות, ואני חושב שמאז הוא הרגיש את הבדידות יותר חזק אבל הוא גם דיבר איתנו על הבדידות הרבה. הוא שאל כמה זמן אנחנו חברים ואיפה הכרנו, הוא רצה לגעת בחברות טיפה.
הוא בעצמו היה עם מודעות מדהימה, הוא ידע שחסרות לו היכולות החברתיות. הוא לא מצא פתרון לנושא כי הראש שלו תמיד כימת הכל.
הוא טען שזאת המחלה הכי גדולה בעולם המודרני ומאז ומעולם לאנושות, הוא אמר משפט שנחרט לי בראש, "שאת הסרטן אפשר לראות אבל את הבדידות אי אפשר להפסיק להרגיש".
הוא אמר לנו לשמור על החברות שלנו כי בסוף הכסף לא מקשיב ולא מדבר.
והוא השביע אותנו שלא לריב על כסף לעולם בינינו, אני חושב שכולנו מעולם לא שכחנו את ההבטחה הזאת.
את ההסבר המתמטי הבנתי איכשהו למרות שזאת הייתה תורה די מושלמת לא ידעתי איך ליישם אותה במציאות. לקח לי לילה שלם של לראות רצפים עם דיוויד עד שידעתי מה מספר הבא. שאלתי אותו אם זה עובד גם על הרולטה אחרי השבוע שהיה בקזינו אבל הוא אמר שהוא בדק וזה עובד רק במניות כי המציאות לא יכולה לחדור לקזינו, הוא תיאר את זה כמו משחק שחמט, על כל צעד שלך יש צעד של היריב, זה צפה התמזגויות בין חברות וקפיצת מחירים במניות ממש לפרק זמן קצר.
לפני שעלינו למטוס בצק וכדורי כבר ישנו על השולחן, הערנו אותם ובצק הסתכל עלי ושאל
בצק-" אני איבדתי אתכם לפני שעה כשלא הצלחתי להבין אם זה אקטיבי או פסיבי.
אני-"מה זאת אומרת אקטיבי?"
בצק- " בחלק מהנתונים יש לנו שליטה אז למה שלא ניצור רצף?"
אני-"לא חשבתי על זה אבל זה נשמע משוגע בכל מקרה תשתמש בפעיל סביל כי הבחור פה גם יש לו אוזניים"
בצק-"אתה לא רוצה לשאול אותו?"
אני-" למה שהוא יגלה לי?"
בצק - עד עכשיו הוא גילה די הרבה"
אני - "עזוב בא נבדוק את זה לבד"
לא נרדמתי כל הטיסה כשירדנו מהמטוס לא הספקנו לתפוס את דיוויד והוא נעלם לנו.
לא פגשנו אותו יותר בחיינו למרות שכדורי חיפש בעקשנות תקופה ארוכה, כשחזרנו מוינה אני חושב שלא הספקנו לאכול בכלל, רצנו למחשב בחדר שלי הבאנו טיפה כסף ממקורות מפוקפקים וההורים, ורצנו על 500$ בערך, למחרת בבוקר אחרי סשן מסחר בשוק היפני ובערך 45 שעות ערנות היה לנו בחשבון 5000$.
הלכנו לישון המומים עד 5 בצהריים וקבענו לקפה כמה שיותר מהר , כולם שתקו וחישבו טוב מאוד מה הם רוצים להגיד, הרצפים היו פשוט נכונים, יכולנו לצפות את העתיד בצורה שלא ראינו בחיינו.
כדורי- " חוק מספר אחד, לעולם אבל לעולם אנחנו לא מדברים על זה המקום ציבורי או בקול רם ממש על הפרטים הדקים ועל מילות מפתח, הוא שלף דף נייר קטן להתחיל לרשום.
רצף עולה חיובי סינוס= אגוז
רצף עולה חיובי קוסינוס= מייפל
הוא פשוט לקח פריטים מהתפריט, בדיעבד זה קצת תקע אותנו לבית קפה הספציפי הזה תקופה עד שהשגנו מקום משלנו אבל אחרי שכולנו הנהנו על הדף כדורי שלף אש ושרף אותו.
אני חושב שזה היה הדבר היחיד החכם שעשינו.
בצק-" תקשיבו זה מטורף אני לא מצליח לתפוס את זה בכלל אבל לדעתי הקטע האקטיבי מעניין עוד יותר."
אני-" האמת שגם ככה אנחנו עושים מלא כסף אבל אני מתעניין בזה גם ממש, אני חושב שזה נותן לנו פוטנציאל הרבה יותר גבוה, מעבר לזה שכנראה דיויד לא חשב על זה כי הוא עובדתית בא לקנות חברה בארץ ולכן או שהוא לא חשב לשנות אקטיבית רצף או שהוא לא הצליח."
כדורי הנהנן. הזמנו חשבון, אני לא חושב שבחיים יצאנו ככה מהר מבית קפה.
הגענו לבית שלי והריבים לא הפסיקו, כל אחד חשב שאפשר לשנות רצף בצורה אחרת. הוחלט לנסות את כולן בתקווה שמשהו יצליח.
בצק הציע שנקנה ונמכור במחירי רצף שונים. זה יצר באלגן נורא מהר ולא הצלחנו לצפות את הרצף אחרי זה למשך שעה שעתיים.
אחרי שעתיים ניסינו את השיטה שלי, שטענה שצריך לבצע כמה פקודות מצמצמות לפעולות אקטיביות בשביל שהרצף יהיה שונה. זה פשוט לא עבד.
כדורי אמר שלדעתו זה טיפה יותר קשה אבל היה לו רעיון מאוד טוב, כדורי רצה לשנות את השווי שוק, לכולם הייתה תחושה שזה אחד הגורמים החשובים ברצף כי הוא גם היה הראשון עבור כל רצף, אבל זה היה לא רלוונטי כרגע לשנות עם 5000$ את הרצף.
לקחנו משימה להמשיך לעשות כסף מרצפים שאנחנו מוצאים, זה היה טיפה יותר קשה ממה שדיויד תיאר כי לא כל פעם הצלחנו להבין מה הרצף.
טיםה ירדו ההכנסות והאחוזי תשואה אחרי שנאלצנו להתחיל לחכות לרצפים.
אבל בערך תוך שנה היה לנו 500,000$ בחשבון בלי שאמרנו לאף אחד.
התחלנו להוציא כסף ושכרנו משרד קטן בסתר וכל יום היינו הולכים לשבת שם ולהמשיך לסחור ולמצוא רצפים.
בצק נהיה ממש טוב בזה ואני ישבתי על החישובים של הכסף עם כדורי.
עשינו משמרות עד שהצלחנו להגיע למיליון.
קבענו את הניסוי הגדול ל6 בינואר 2017
התיישבנו אחרי שהשגנו ברוקר עם מינוף של 400 על החשבון.מינוף הוא אחד העקרונות הכי טובים בכלכלה המודרנית, כמה כסף שיש לך בכיס כפול מספר כלשהו וזה מעכשיו הכסף שיש לך בכיס כל עוד אתה לא מפסיד אותו. אחרי שחישבנו במשך חודש את הרצף שאנחנו צריכים לייצר בחברה קטנה כדי להגדיל אותה במהירות שיא וליצור את הרצף הכי מהיר שאפשר.
אומרים שאתה בחיים לא תשכח את הנשיקה הראשונה שלך אבל אני שכחתי אותה אבל את המניה הזאת אני זוכר כל כך טוב,
חברה לייצור אביזרי רכב עם שווי שוק של 97 מיליון, מצאנו ברוקר משוגע ביוון שהסכים לתת לנו מינוף של פי 400 על חשבון של מיליון דולר.
הוא רצה שנבצע את הפעולה אצלו בשביל העמלה וגם כדי שיוכל לסגור אותה אם נחצה את ההפסד הכולל של המיליון שלנו.
החישוב שלי אמר שצריך 289.98 מיליון דולר בשביל לבצע שינוי ברצף.
קנינו ב289.98 85 אחוז מהמניות שלה והעלנו את המחיר למניה ל977 בעקבות הביקושים.
אחרי 65 שניות יצאנו בפקודה שמכרה אך ורק מעל 977$ ולקח לנו 130 שניות על מנת להיפטר מ5,789,876 מניות.
סל הכל רווח לעסקה סביב ה150 מיליון דולר אחרי מס ביוון, מסתבר אבל שכשהחשבון גדול דואגים לך יותר.
קיבלנו טלפון מהברוקר שהוא ישמח להמשיך ולתת לנו מינוף אבל הוא ממליץ על חברת האם שלו שיושבת בקיימן ודי פוטרת אותנו מכל מני שאלות ובולשיט על 150 מיליון דולר.
למחרת נכתב שנחתמה עסקה לקניית החברה הזאת ב450 מיליון דולר במזומן לבעלי המניות.
אני לא הצלחתי להירדם בלילה כי חשבתי שיבואו לשאול אותנו איך לעזאזל עשינו את זה וחשבתי שנואשם בהרצת מניות.
ישנו במלון באותו ערב רק מהפחד.
בבוקר הפעולה שלנו נראתה כל כך הגיונית שכל העיתונים בכלל לא נראה שהם ידעו מה קרה ושיש רק מרוויח אחד מרכזי לעסקת הענק הזאת.
כדורי שתק כמה שעות אחרי שמכרנו.
כדורי-" אני רק נשארתי עם שאלה אחת, אנחנו שינינו את הרצף או שאולי אנחנו חלק ממנו."
כזה היה כדורי, הוא באמת האמין בגורל.
בצק-" חייבים לנסות עוד אם נרצה לדעת את התשובה לזה"
אני- " תשמעו סך הכל נשמע שאנחנו לא עשינו שום דבר רע, התכוונו לקנות לפני שאנחנו שמנו את הכסף, אולי באמת אנחנו חלק מהרצף וזה הכל גורל?"
ניסינו עוד כמה פעמים וכל פעם היה משהו אחר שהיה קורה לחברה שהיה גורם לפעולה שלנו להיראות הגיוניות לגמרי.
כמו שדיוויד אמר לכל פעולה יש פעולת נגד.
היינו בני 22 לקראת סוף אותה שנה, היה לנו בערך מיליארד דולר בבנק בקיימן וחשפנו בפני המשפחות שלנו את הסיפור, קנינו בתי בקיסריה ובעצם בכל הארץ. רוב היום נהננו אבל בשעות ספציפיות היינו משנים רצפים, ועושים כסף.
אומרים שהכסף משגע אותך, אבל אנחנו הבטחנו לדיוויד שלפחות החברות לא תיפגע בעקבות הכסף.
ה1 לספטמבר באותה שנה היה הפעם הראשונה שנאלצנו להתמודד עם ההשלכות הרעות של מה שאנחנו עושים, באחד הרצפים התעסקנו בחברת אוכל, בצק שינה את הרצף לרצף שלילי מסוג כלשהו כי היה שם הרבה כסף לעשות בטווח של יומיים,למחרת בבוקר שלושים אנשים אושפזו עם הרעלת מזון קשה. כדורי ביקש לעצור את הרצפים לפחות לאותו יום ושנחזור להתעסק בשאלה מה בעצם אנחנו עושים? האם זה הגורל או אנחנו כותבים אותו ברצף? פתאום זה הרגיש נורא מסוכן לפחות לי, בצק נראה כאילו זה פחות עניין אותו וכדורי סירב להמשיך. שלושה ימים ארוכים של ישיבות ודיונים בהם אף אחד לא אומר מילה אבל גם אף אחד לא מעיז להגיד משהו נגד .
לכולם ברור שאסור לפגוע בחברות כי נשבענו וכי זה היה באמת חשוב לנו אבל שכדורי ובצק לא הצליחו להסכים עצרנו את המסחר עד נובמבר, אני חושב שזה לא הגיל שמבגר אותך זה פשוט הכסף שגילגלת בידיים שמבגר וככל שאתה מרוויח פחות זה פשוט לוקח יותר זמן, זה היה אקט מאוד בוגר שלנו לעצור ולחשוב זמן רציני וכל אחד ניצל את הזמן כמו שהוא ראה לנכון, כדורי טס לטיול בדיעבד גילינו שהוא הלך לחפש את דיויד אבל לא מצא אותו. בצק שרף כסף על תחביבים חדשים ומלאי אדרנלין, קנה אופנועים ומכוניות, התחיל קצת לעשות סמים קשים באיזה סיבובון בוגאס.
אני בדיוק התחלתי לצאת עם מישהי אבל דפקתי את זה כרגיל. כמעט כל אחת שהגיעה לא כל כך עניינה אותי ותמיד זה נראה שהכסף עושה עבודה בשבילי ולעזאזל כל הדייט אני חושב לעצמי איך לא מצאתי בחורה לפני שהיה לי מלא כבף, לפעמים התשובה שבגלל שלא היה לי מלא כסף ולפעמים אתה חושב שזה פשוט היה סדר עדיפויות דפוק בעבר .אז זאת החזיקה בערך חודש עד שאכלתי סיבוב והיא עפה מהבית. עשיתי שבוע עם ההורים בבית החדש שקניתי להם בצפון, אמא דאגה לי ואמרה שאני נראה עייף אבל אני רק בן 22 ושאלה איזה עוגה אני ארצה ליום ההולדת שלי שמתקרב.
אמרתי לה שחבל שתטרח בטח בצק התחרפן וכבר קנה מאפיה.היא אמרה שהיא תעשה עוגת גבינה כי פעם אהבתי אותה. איזה כיף זה אמא, לפעמים היא יודעת מה אתה צריך בלי שאתה תדע מה אתה מרגיש בכלל.
עזרתי לאבא בגינה קצת בשביל להעביר את הימים.
עבר חודש והתיישבנו לדון במה ממשיכים הלאה.
בצק רצה לשנות רצפים, אני פחדתי שאין לנו שליטה בזה וכדורי אמר שמבחינתו הוא מפחד אבל הוא לא מצא את דיויד ולא מצא הוכחה שיש קשר בינינו לבין הגורל ושבחודש שלא סחרנו עדיין קרו דברים רעים וזה לא בהכרח מצביע עלינו.
חזרנו לסחור ולשנות רצפים, לא הרבה קרה באותה תקופה, זה לא עלה בדעתנו שלכל פעולה יש פעולה נגדית אבל התזמון שלה יכול לקרות בכל זמן, ביום ראשון ה18 בצק שינה את הרצף הכי גדול שהוא שינה אי פעם, חברת הספנות הכי גדולה באסיה, עשינו כסף ואז היא נפלה.
באחד המסכים שלנו שמכוונים לחדשות מסביב לעולם הייתה התראת צונאמי לחופי תאילנד, הסתכלנו אחד על השני ובצק אמר שאין לנו שום קשר לזה. כדורי ואני שתקנו כי זה סך הכל היה נשמע הגיוני. תוך שלושים דקות פגע גל בגובה 50 מטר שהתחיל בערך 14 קילומטר מהחוף התאילנדי בנמל ובמספנה של החברה שהייתה ברצף שלנו, בעיקר פצועים לא המון.
תוך שנייה הרצף חזר להיות כמו לפני ששיחקנו בו והמחיר מניה נפל בחדות בחזרה.
ככה התחיל השבוע הגרוע בחיי, ביום שני בצהריים 15,000 אנשים איבדו את העבודה שלהם באריזונה בחברה ששינינו לה את הרצף. ובלילה התפוצץ מחסן של מפעל טילים ביפן ושרף אזור תעשייה עצום, המחסן כמו שניחשתם היה שייך לחברה ששיחקנו לה ברצף, בשלישי היה רק וזה מצחיק להגיד רק אבל זה היה אולי הדבר הכי פחות גרוע שקרה ובית חולים יחיד נסגר באזור מרוחק בספרד, כמובן גם שם נגענו ברצף.
ברביעי כמו שהתחלתי את הסיפור הכסף עשה אסון אמיתי והפיל מטוס מהשמיים, 150 נוסעים ואנשי צוות התרסקו בתאונה מחרידה.
חברת התעופה הספציפית הזאת הכניסה לכיס שלנו בערך 600 מיליון דולר בפחות מ90 שעות.
המטוס היה בדרכו ליפן ובטלוויזיה הוצגו תמונות ההרוגים, מצאנו את דיויד סוף סוף, עכשיו זה היה קצת פחות רלוונטי בהתחשב בזה שהוא היה אחד מהנוסעים על המטוס, זה היה הזוי שאדם כל כך עשיר וידענו כמה כסף אפשר לעשות מרצפים עדיין נסע במחלקת תיירים אבל ככה הוא אהב.
אנחנו לא סחרנו מאז יום שני אבל האסונות לא הפסיקו לפקוד את כל מה שנגענו לו ברצף בעבר, רצינו ללכת ללויה של דיויד אבל הוא נקבר בזריזות אחרי שלא מצאו לו את המשפחה שלא הייתה קיימת, את העיזבון שלו הוא תרם בצוואה לקרן נובל, אני חושב שהוא הרגיש שבדרך כלל כשאתה מגלה משהו אדיר ויש לו השלכות הרסניות מתפקידך לדאוג שיש לו גם השלכות טובות

נכתב לפני 5 שנים ו-1 חודשים