12 במאי 1945, 17:00 אזור H3 עירק

המשאית הזדחלה לה לאִטה על דרך הכורכר, שלישית בטור של שמונה משאיות שכולן שייכות לדָּוִד, אביו של אהרון. הן יצאו בבוקר מבגדד בדרך הארוכה לפלשתינה. ציור של דקל ליד נהר ומתחתיו כיתוב בערבית ובאנגלית, "Bagdad trading company", התנוסס על צדי המכוניות הגדולות, שהיו חלק מצי המשאיות של דָּוִד כהן ושותפו, שר המסחר עלי חליל, בעליהם של אחת החברות הגדולות בעירק להובלת סחורות. החברה שגשגה בניהולו של דוד, אשר על פי חוקי המדינה, בהיותו יהודי חויב לקחת שותף מוסלמי. עלי היה הבחירה הטובה ביותר מבחינתו.

מאורעות אותו הבוקר חלפו בראשו של אהרון כמו סערה פתאומית ביום קיץ. כבר שבועיים המצב בבגדד לא טוב. הערבים תוקפים יהודים ברחובות, יהודים נעצרו על ידי השלטונות ונאלצו לשלם כופר כדי להשתחרר ממאסר. התחושה הכללית הייתה שדברים רעים מתרגשים על הקהילה הגדולה של יהדות בבל.

אהרון נזכר איך אביו קרא לו למשרד מוקדם בבוקר כשעל פניו ארשת של דאגה, אבל גם נחישות עצומה. הוא הזמין אותו לשבת ונעמד מולו. "אהרון, אני שולח אותך למשימה החשובה בחייך. אתה תיסע לפלשתינה עם שיירת המשאיות שיוצאת היום."

אהרון התפלא. הרי כבר זמן רב הוא מלווה במצוות אביו את השיירות לפלשתינה. הוא הכיר את כל הלקוחות, דאג להעביר את הסחורות ולקבל את התשלום, טיפל בכל הניירת ואפילו בבקשיש ההכרחי לפקידי הממשל במעברי הגבול. אהרון היה מוכר ואהוב על כל מי שעבד עם אביו, וכולם למדו להעריך את יכולתו בכישורי המסחר שלו למרות גילו הצעיר יחסית. הוא היה בן עשרים וחמש ולדאבון לבם של הוריו עדיין רווק.

"מה מיוחד בנסיעה הזו?" הוא שאל בתמיהה. "הרי אני מלווה את השיירות כבר חמש שנים."

"היום זה שונה," אמר דוד. "הפעם יש לי משימה מאוד חשובה עבורך. אתה יודע, אהרון, שאנחנו משפחה עם שורשים עמוקים במשפחת הכוהנים בעירק, ושההיסטוריה שלנו מגיעה אחורה עד לתקופת גלות בבל. היום אני מעביר אליך את מורשת משפחתנו. לפני דורות רבים הוטלה על משפחתנו משימה לשמור מכל משמר על אחד הסודות הגדולים של עמנו, והיום חייב אני להעבירו לך."

תוכלו להנות מקטעים נוספים מהספר החדש שכתבתי בקישור למטה

https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=17397