גיל שבת

אנשים יודעים

רק מה שאתה אומר להם,

כל כך חזקים,

ממשיכים גם כשהעבר כבד עליהם

אל העתיד הלא ידוע

בתוך ההווה הפגוע

שמת מגעגוע

לחיים אחרים

אנשים אוהבים

רק מה שטוב להם,

שוב מניחים

לבנה, לבנה בבית שלהם

עד לקומה האחרונה,

עד הסיכוי לעוף משם הלאה

אל העתיד הלא ידוע

מתוך ההווה הפגוע

שמת מגעגוע

לחיים אחרים

מאת : גיל שבת

לגורל תכניות משלו

ואין לך דרך למנוע זאת

לגורל תכניות משלו

ולי יש רק דרך אחת לראות

אותך על סף חצות

בחדרי מוקף המראות

כן איתך מכל זווית

קשה לי להחליט

האם זה אמיתי

הרצון שבי להרגיש?

האם זה רציני

להיות מולך אדיש?

לגורל תכניות משלו

ואין לך דרך למנוע זאת

לגורל תכניות משלו

ולי יש רק דרך אחת לראות

אותך לזמן מוגבל

כמה טוב, כמה חבל

לגורל תכניות משלו

ואין לך דרך למנוע זאת

בין ה"כן" לבין ה"לא"

יש לי רק דרך אחת אותך לראות

גיל שבת

מה יותר כואב לשבור רגל

או לאבד את הגאווה?

מה עדיף להיות שבוי בהרגל

או לקלקל את השיגרה?

כל אחד ייתן את התשובה,

את התשובה שלו

כל אחד יסיק את המסקנה,

בתוך תוכו

ויקבל פרופורציה לחיים,

לסיכונים אשר לוקחים

יש מחיר

ויש גם שיר

שלא נגמר

עד סוף היום,

עד הסוף המתוק

או עד הסוף המר?

נו טוב שיש מחר

את זה הבנתי כבר

ותהיתי לעצמי

האם היא קיימת, לא קיימת?

האם היא נושמת, לא נושמת?

כל אחד ייתן את התשובה,

את התשובה שלו

כל אחד יסיק את המסקנה,

בתוך תוכו

ויקבל פרופורציה,

פרופורציה לחיים