סופרתצעירה

סופרתצעירה

בת 22 מצור הדסה




» דירגה 0 ספרים
» כתבה 0 ביקורות
» יש ברשותה 0 ספרים
» מוכרת 0 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 10 שנים ו-6 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 10 שנים ו-5 חודשים

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» רשימת הסופרים של סופרתצעירה


מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני 10 שנים ו-6 חודשים
» התרשמתי (סיפור שכתבתי)
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

ז'אנר: מתח

לפני שקרלי הגיעה הייתי נורמלי. הייתי פופולרי, הלכתי למסיבות, הייתה לי חברה... שמיניסט למופת.
ביום שהתחיל לא שונה מאחרים, הסתובבתי במסדרונות בית הספר, נהנה מקרירות האבן כשאני מחליק את אצבעי עליה. הצלצול נשמע ובאנחה פסעתי במהירות אל כיתת האם שלי. התיישבתי בנינוחות בכיסא הפלסטיק הקשיח. צליל של עקבים נוקשים על הרצפה הקדים את בואה של גברת נלווד. היא נכנסה לכיתה באותם צעדים קטנים ששיגעו אותי ונעמדה מול כולנו, עיניה מביטות בכולנו בקשיחות מאחורי מעטה משקפיה החתולוית. "בוקר טוב, כיתה." היא אמרה. "בוקר טוב, מיס נלווד." ענינו במקהלה. "היום מצטרפת לכיתה שלנו ילדה חדשה, קרלי בראון. אני רוצה שכולכם תעמדו." כולם נעמדו בצלילי רקע מסמרים של גרירת כיסאות. "כנסי, חמודה." ציוותה מיס נלווד. לכיתה נכנסה נערה. שיערה היה שחור משחור וחלק, מגיעה לישבנה. פניה היו עגולות במעט ובצבע חום עדין מאוד. עיניה היו מלוכסנות ובצבע שחור, והיא לבשה חולצה אפורה עם דגל U.S.A שהייתה ענקית עליה וטייץ שחורים, עם נעלי ספורט שבטח פעם היו לבנות, אבל עכשיו היו אפורות מלוכלכות ובלויות. "היי." היא לחשה. "הנה, שבי ליד דיאנה." ביקשה המורה ושיאנה הרימה את ידה. קרלי הלכה בצעדים רחבים ומהירים והתיישבה בדממה. דיאנה הייתי החברה הכי טובה של לילי, החברה שלי, וידעתי שדיאנה תנסה להיות נחמדה.

(הפרקים הראשונים הכי משעממים, והפרק בכוונה קצר. מי שמעוניין, בבקשה לבקר, לטוב או לרע)
נכתב לפני 10 שנים ו-6 חודשים
הקוראים:



©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ