קמתי מתוך אגם הזיכרון שלך,

אליו את בוכה את כל מה שכואב.

וחזרתי לעצמי,

הסודות שכתובים בדמעות, יצרו אותי בשבילך.

אני כאן כי את לא שקטה, אני כאן כמו כנפיים

קחי אותי, נעוף ותחייכי אל השמש

באתי מחלומות ומחשבות,

שב ומתהלך בחזיונות

מתוך דמיון אל מציאות, ובחזרה

אלך בין עולמות בשבילך,

תמיד איתך תמיד איתי.

יהלומים משוגעים בשמיים,

בסולם יטפסו דרומה

רחוקים מכדי לדבר עם המציאות

בדרך לא דרך, הצלפות חשמל בתודעה

מתענים מקיום שאלתי בעולם של תשובות ברורות.

תאים מושחרים דוממים בשירת הציפורים

מילים לא יתארו דבר, העשן חוזה את העתיד

מחלת העולם האמיתי, רגליים נבלעות בקרקע

ובראש אפשר לעוף, אפשר לגעת בסודות

תחושות שלא יסולאו בפז, פורחות בצבעי הקשת

מטפסים דרומה משפיות אל רחבת האומנות

יוצרים בחסד ומאבדים צלם אנוש

ספקות ישירו דיכאון

בוסתן המחשבות נובל ביללות לשמש

חצויים בדעתם, חצויים בתודעתם

יהלומים משוגעים בשמיים

סדק יפתח דרכם

ויבלעו בתוכו

כמובן-כמחווה לפינק פלויד והשיר שיין און..

שמישהו יקרא לטכנאי,

יש לי בעיות עם החיבור למציאות.

שמישהו יוציא אותי מהתקע

ויחזיר,

יכבה וידליק אותי

יפעיל מחדש.

בשר ודם חיישנים,

המעגל נסגר בדמעות

רגשות אי אפשר למזער לאפס ואחד.

הדמיון דולף אל תוך המציאות

אני מציג טעויות במסכים של העיניים,

חלונות קופצים בתודעה, פרסומות .

אני מאט את הקצב ומרצד

וירוסים אוכלים לי את הלב,

השתבש לי המוח.

שמישהו יקרא לטכנאי,

אין לי אפשרות להזין נתונים

שמישהו יפרמט אותי,

אני גווע, אני גווע.