"ירח על כידון הברוש" "גם למראה נושן יש רגע של הולדת. שמים בלי צפור זרים ומבוצרים. בלילה הסהור מול חלונך עומדת עיר טבולה בבכי הצרצרים. ובראותך כי דרך עוד צופה אל הלך והירח על כידון הברוש אתה אומר- אלי, העוד ישנם כל אלה? העוד מותר בלחש בשלומם לדרוש? מאגמיהם המים נבטים אלינו. שוקט העץ באודם עגילים. לעד לא תעקר ממני, אלהינו, תוגת צעצועיך הגדולים" (ירח, נתן אלתרמן ) אהבתי מקווה שגם אתם!