התאוריה::
״פוליסת הביטוח של אלוהים״-
כל אחד מאיתנו עושה ביטוח. למכונית,לבית,לעסק.ביטוח שריפה, ביטוח לתאונה או לרעידת אדמה.וזאת במידה ויהיה נזק,נקבל פיצויי שיכסה את הנזק.יש גם כאלו שעושים ביטוח חיים בכדי לקבל כיסויי על אובדן ימי עבודה ואו חלילה, לשלם למנתח אם יש צורך בניתוח.וכל אלו יפצו אותנו על נזקים .כולנו מבוטחים בחברות ביטוח שבבעלות או בניהול אנשים שאנחנו יודעים מי הם. יכול להיות שהתביעה לא תכוסה,ויכול להיות שחברת הביטוח פושטות את הרגל. אין היום ביטוח שמבטח אותנו מכך, שדברים לא יקרו בכלל.לא תאונה ולא שריפה וגם שלא נצטרך ניתוח.כמה היינו מוכנים לשלם על ביטוח כזה??כל הון שבעולם נכון.
ביטוח שישמור על הילדים והמשפחה
שלאנשים היקרים לנו לא יאונה כל דבר רע.
אז זהו שיש ביטוח כזה!!! זו פוליסה שאלוהים הנפיק, והוא הבעלים של חברת הביטוח.היא לא פושטת רגל. כל תנאי הביטוח רשומים בפוליסה ״כנגד כל הסיכונים״.וזאת התורה.
הכל כתוב בספר הזה.
והכל רשום שם בעברית.
מה הדרישות, מה מסלול הביטוח לפרטי פרטים.האמונה בשם,מחזקת את הדרך ומחזקת את הקשר עם החברה ועם הבעלים.הסוכנים אלו הצדיקים והרבנים שמחזקים מפרשים ומבארים לנו את האותיות הקטנות,ומאירים לנו את הדרך.כשיש לנו שאלות וקשה לנו להבין הם נותנים הסבר. נכון לא עם כולם אנו מסכימים,ולא תמיד אנחנו מבינים.
כל תנאי הפוליסה כתובים בפוליסה בבירור ,ומה שהכי חשוב, זה שהמבטח הראשי הוא אבא שלנו שרוצה לנו רק טוב , הוא הכי טוב בעולם וכמובן הגדול מכולם,בעל מוניטין וותק עצומים.הוא מצפה מכל אחד בצורה שונה,כל אחד לפי יכולותיו.וכמובן שאת התמורה העיקרית אנחנו מקבלים בחיי היום יום בהרגשה ובבטחון העצמי ובהצלחות בחיים שלנו.
והאבא הזה,כל גורמי הטבע נשמעים לו,ועל פיו יישק דבר.
ואין כוח בעולם שיעמוד בפניו.
תחשבו על זה !!
נכתב לפני 9 שנים ו-5 חודשים
יש לי חלום....
יש לי חלום , שלא יהיו כאן עוד מלחמות .
יש לי חלום, שלא יהיו כאן עוד ילדים רעבים.
יש לי חלום,שלכל מחלה תהיה תרופה.
יש לי חלום שתהיה כאן פחות שנאה..וזה אפשרי.
אפשרי,אבל צריך שיהיה כאן קודם שקט,וצריך להלחם שיהיה כאן שלום ולא מלחמה.
יש לי חלום שכאן,ממש כאן איפה שממציאים טכנולוגיה מובילה לכל העולם.
כאן איפה שיש את השפים מהמובילים בעולם,ואת הטלויזיה הטובה בעולם,
והרפואה המובילה בעולם. ויש את הממציאים המובילים בעולם
והיזמים והקבלנים והיהלומנים ואנשי כספים וחברות שמוצאות גז,,,שיהיה כאן גם שקט.
אני חולם שכאן ממש כאן יהיה ממש גן עדן אמיתי.שלא יחסר כאן מאומה.
שהדתיים יקבלו את החילוניים ולהפך,וששניהם יקבלו גם את הערבי ששוכן בתוכו.
ראיתי את העימות בטלויזיה וחשבתי שזה אפשרי.ואני בדעות שלי ממש ימני.
ראיתי איך ראש הרשימה הערבית(איימן עודה) מתחנן לדבר, ולהשמיע את דעתו,
מבקש שוויון,מבקש זכויות ודמוקרטיה.והוא ראש הרשימה השלישית שמייצגת את כלל הערבים.
ואני לא תמים.ראיתי ושמעתי את ליברמן עונה לו ומתגרה,ואני לא ילד.
ואז בדיוק עלתה בי מחשבה שזה אפשרי.אפשר שיהיו לי הרבה חברים ערבים,
ויש לי חברים ערבים אנשים מצוינים.רופאים שנותנים את עצמם בכדי לרפא חולים יהודים.
קבלנים שבונים מכל הלב ליהודים.מסעדנים שיוצרים מנות מדהימות ונותנים שרות שאין כמותו.
הם יכולים ומוכנים להיות השגרירים לשלום,הם יכולים להיות לגשר.
ראיתי בטלויזיה תוכנית על המסעדות בעכו ועל החיים המשותפים של ערבים ויהודים שם,תוצאה מדהימה של התחלה חדשה .כך גם בחיפה חיים ערבים ויהודים בכבוד הדדי ושיתופיות שיוצרת גוונים מיוחדים, ומעוררת השראה לסביבה.כך גם ביפו ברוב הזמן.
לו רק נשכיל למנף את הניצנים האלו ונאפשר לאנשים טובים להוביל דוגמא של חיי שיתוף והידברות, ליצירת תשתית אפשרית לדו קיום. אלה הערבים יהיה מה להפסיד אם תהיה מלחמה.
הם ילחמו למען השלום עם השכנים שלנו, ויהיה להם קל יותר ,
כי הם יודעים את השפה והמנטליות שלהם .
רק כך אפשר יהיה אוליי להגיע לשקט כאן.וגם להמשיך להחזיק צבא חזק ומתקדם.
אפשרי שיהיו לנו רעיונות משותפים, ואינטרסים משותפים,
ואפשר גם שלא נחיה בשנאה, אלא בכבוד הדדי.גם אם יש לנו דעות שונות.
אפשר שהם יגנו על המדינה ולא יגנו אותה. בדיוק כמו שאנחנו מגנים עליה.
אפשר שירגישו שייכות ואחריות כמו שאנחנו מרגישים.
אפשר רק צריך להאמין, לעשות ולא לפחד. לנסות ולהלחם על זה.
כי רק עם שלום יהיה אפשר לחיות כאן בשקט לאורך זמן.
כי מלחמה תביא רק עוד מלחמה...ולא סוף לסכסוך..
נכתב לפני 10 שנים ו-5 חודשים
אופטימיות היא לא תקווה שיהיה טוב,היא הערכה חיובית לגבי העתיד.
היא נבואה שמגשימה את עצמה.
אנשים אופטימיים חיים 19 שנים יותר מאלו הפסימיים.
הכישלון הוא מהמורה בדרך להצלחה.
הדרך היא להמשיך עד שנצליח ולקבל כל תקלה כמורה דרך,
לקבל את המסר וההכוונה ולהמשיך.
ללמוד ולהנות מהדרך.לחוות את הבעיה והתקלה.
ללמוד ולהפיק לקחים.וללכת הלאה.
נכתב לפני 10 שנים ו-7 חודשים
מדינה מלאה קובינות,הולכת לאיבוד.--
--------------------------------------------
לפני זמן לא רב,קמה מדינה.מבטיחה ומחוייבת.
כולם לקחו בה חלק,בבניה של עתיד.
הגיעו לכן מכל קצוות תבל,יהודים בצבעים ובמגוון של שפות.
רק זמן קצר עבר, וכבר כל המוסר נגמר.
כולנו עדים לדור, שהורס במהירות האור
מדינה של קומבינות,וכולם רואים.
תחת חורבות של הסטוריה קצרה.במקום קטן שכולם בו אחים לקרב.
אחד את השני אוכל ..והשני את השלישי מוכר.
שוחד ופשע מאורגן, כאן חוגגים פושעים עם כולם.
,שוק אפור שוק שחור,ושוק בכל צבע שתבקש.
אחד לוקח שוחד ,אחרים מבקשים חסות
את הראשון דופקת מערכת.את האחר השכן.
השלישי את החוק דורס ,וההוא שאת הכל הורס.ורק אחד כאן משלם באמת זה אני..
מדינה של קומבינות וכולם אשמים.
מרמים כאן חופשי את העולם .עיתונאים שותקים פוחדים כמו כולם.
הגיבור האלים לוחץ ראשון,עד שמישהו שולף אקדח בלי רישיון.
הקשישים עניים כאן כולם ,וחצאי משפחות מחפשות פתרונות.
מובטלים וכאלה שעובדים מהצד,חותמים משקרים ועובדים על עצמם.
פוליטיאי עם מילה אין כאן בכלל.הם לומדים משפטים,להגן על עצמם.
מדינה של קומבינות לכולם לא אכפת.
את הדגים בכנרת מרעילים דייגים,יושבים על ענף שאותו הם חותכים.
מורים בוכים מפחד הורים זועמים.ובחוץ דוקרים וסוחטים ילדים אומללים.
מדליק טלויזיה רואה אלימות,פשע ושוחד,הכל כאן מותר.
אחד משלם,השני לא רושם.אחד חותך,השני מחייך.
שוטרים מסכנים עוצרים פושעים מסוכנים, אותם משחררים שופטים ממורמרים.
יש שטובעים בבוץ של עצמם,וכאלה שתובעים למשפט את כולם .
יש רופאים שרוצים שכר שמן,מביאים חולים מחול שיש להם לשלם.
מדינה של קומבינות ולמי זה איכפת.
ראשי ערים טובעים בחובות,כמויות אנשים שאין להם ממה לחיות.
זמר מזרחי מליאן שחוגג,עם בנות שנותנות את הכל ובזול.
עיתון שכותב וחורץ גורלות,ובסוף מתברר שעושה הוא עוולות.
הלוואי וכל זה לא היה .הלוואי והכל היה כאן אחרת.
כאן אני כותב רק חלק,ממה שכולם רואים יום יום ,.כי הדף שלי נגמר, ויש גם מחר.
מדינה של קומבינות ומי יעזור.
נכתב לפני 10 שנים ו-7 חודשים
את הפרחים אתה לוקח בכל מיני צבעים.את הכחולים האדומים ואת הירוקים.
את הפרחים אתה לוקח בכל מיני צבעים ואותנו אתה משאיר עם השחורים.
את הפרחים אתה לוקח בכל מיני צורות,את היפים הצעירים ואת הילדים.
את הפרחים אתה לוקח בכל מיני צורות, אותנו אתה משאיר עם הכאב.
אתה בונה לך זרים יפים ומקשט את עולמך בהם (בקשת של צבעים לנו לא הותרת דבר.
אותנו אתה מותיר כואבים דואבים ושבורים.
את הפרחים אתה לוקח בכל מיני צבעים מהם אתה שוזר לך זרים יפים.
אותם אתה לוקח.
ולנו אתה משאיר את הכאב.
את כל הצבעים לקחת.
ולנו הותרת את השחורים.
נכתב לפני 10 שנים ו-7 חודשים
סובב אני ברגליי הכושלות והעייפות, בעיר גדולה של מדינה קטנה, שחיים בה תושבים כמו בבועה,וכל אחד בשלו. מושלים ומשלים כמו הכל תקין כמו הכל טוב.
מגדלים נבנים עד קצה הרקיע נוגעים בשמיים כמו מחיריהם של הדירות עצמן.,כולם רצים ועסוקים,דורכים אחד על השני וממשיכים כאילו לא היה. בכבישים עמוסים דוהרים בכדי להספיק ובדרך חותכים ומורידים לשולי המסלול את והעדינים מבינהם. יושבים במסעדות עמוסות וטורפים עופות שלמים וחצאי בקר,בעוד ילדים רעבים למזון בסיסי. .ואני תוהה ומנסה להבין.האם עיוורים או רק ראשם בחול.כאילו הכל טוב ואין איום על קיומם.אין חמאס ואין דע״ש לא חיזבללה.והארץ אינה עמוסה בחומרי חבלה ונשק ובוגדים בלבוש אזרחים עם תעודות מתאימות ,המחכים לשעה המתאימה להביא כיליון על יושביה המתעלמים.כאילו אין עולם עויין סביבנו שלא ינוד שיערו מכאבינו כמו פעם, ממש כמו תמיד.
האם רק אני מרגיש שכל זה אינו אלא הזויי וחסר טעם,האם רק אני מרגיש שאש בוערת בתוך האדמה מאיימת לכלות את כל אשר עליה.כמו הדבר דומה כך אני מרגיש, לבונים סולם גבוה,ועולים בו כולם ולא מביטים לאחור,אצים ועולים במעלה הסולם ומוסיפים ובונים עוד ועוד שלבים.ולא מבחינים כי רגליו כושלות בתוך הבוץ ומיי ביוב בגרליו וריכבון אחז בו וכולו תלויי על קרעיו של מה שהיה פעם יסוד הסולם.והיום מאיים לינפול ועליו יושביו והעולים בו הממהרים בשמיים לנגוע. רק בכדי להשיח את דעתו מהרע הקרב ובא.והאמת היא שאנו כאן במקום מדהים, וממש לא נורמלי. עם שכנים משגעים, אך ממש לא נורמלים.והכל כל כך מכוער ומבטיח, מאיים ויחד גם יפה,והכל יחד בכל זמן.והכל נכון.
כך אנחנו ,וכך זה אצלינו כאן בארץ.
נכתב לפני 10 שנים ו-9 חודשים
נכתב לפני 11 שנים ו-9 חודשים
נכתב לפני 11 שנים ו-9 חודשים
הדברים לא יבואו לבד,כלום לא ירוץ אחריך, את תברח.
כלום לא ירדוף אותך אילו,בחרת לסגת.
רוץ אתה אל היופי, ההזדמנות אליך תגיע,
צא אתה אל העולם,קרא לו בקולך.
אל תחכה למשהו שיקרה מעצמו,
אל תחכה אל תחכה.זה לא יקרה.
רוץ כמו אלו שמתחרים במרוץ.
לך כמו אלו שיודעים ליצור מציאות,
צא אל העולם והוא אליך יחייך.
ואם הפחד פתאום בפתח עומד.
אם החשש לרגע אותך מאיים להפיל.
חייך אליו חזרה,השיר לו מבט,כבד אותו ,חבק אותו ולך איתו ביחד.
לא לא אל תתן לו אותך להכניע,לא אל תיסוג לאחור.
כי בסוף היום מחכים מלאכים.
כי בסוף מחלקים ציונים. לאלו שהגיעו,וידעו לחייך .ולא לפחד.
לך עם הפחד,חבק אותו חזק.
קרא לו בשם ,כי הוא לא אשם.
שכלום אותך לא יפתיע.
כי אתה צריך רק להגיע.
נכתב לפני 11 שנים ו-9 חודשים
