הרעיון אדיר. הביצוע פחות, נראה כאילו לאשכול נבו הייתה אחרי התחלה מעולה וסוחפת, העלילה מתחילה להיגרר, הכל מלא בחלומות לא אמינים, מעצבנים ונורא פסיכולוגיים בגרוש. גם הדמויות שהיו כתובות טוב לא היו עקביות ברמה. האם באמת היה נחוץ הטריק הנדוש של הרשומון? זה היה קצת מתיש לקרוא כל מיני דברים פעמיים, כשממילא נקודת המבט לא נשמרת לכל אורך הפרק ונראה כאילו היא נעה בין נקודה אישית לבין מספר יודע כל. זה הספר הראשון של אשכול נבו שאני קורא, וככל הנראה גם האחרון, לא התחברתי. הייתי מעדיף שהוא מחכה עוד חצי שנה ומוציא ספר יותר מהודק מבחינת עריכה. שני הפרקים האחרונים, כמו גם הפרק הראשון, הם הרבה יותר טובים ונראה כאילו נעשתה המון עבודה כדי להביא אותם למצב הזה, חבל שבשאר בפרקים זה לא ניכר.

הרעיון אדיר. הביצוע פחות, נראה כאילו לאשכול נבו הייתה אחרי התחלה מעולה וסוחפת, העלילה מתחילה להיגרר, הכל מלא בחלומות לא אמינים, מעצבנים ונורא פסיכולוגיים בגרוש. גם הדמויות שהיו כתובות טוב לא היו עקביות ברמה. האם באמת היה נחוץ הטריק הנדוש של הרשומון? זה היה קצת מתיש לקרוא כל מיני דברים פעמיים, כשממילא נקודת המבט לא נשמרת לכל אורך הפרק ונראה כאילו היא נעה בין נקודה אישית לבין מספר יודע כל. זה הספר הראשון של אשכול נבו שאני קורא, וככל הנראה גם האחרון, לא התחברתי. הייתי מעדיף שהוא מחכה עוד חצי שנה ומוציא ספר יותר מהודק מבחינת עריכה. שני הפרקים האחרונים, כמו גם הפרק הראשון, הם הרבה יותר טובים ונראה כאילו נעשתה המון עבודה כדי להביא אותם למצב הזה, חבל שבשאר בפרקים זה לא ניכר.

הרעיון אדיר. הביצוע פחות, נראה כאילו לאשכול נבו הייתה אחרי התחלה מעולה וסוחפת, העלילה מתחילה להיגרר, הכל מלא בחלומות לא אמינים, מעצבנים ונורא פסיכולוגיים בגרוש. גם הדמויות שהיו כתובות טוב לא היו עקביות ברמה. האם באמת היה נחוץ הטריק הנדוש של הרשומון? זה היה קצת מתיש לקרוא כל מיני דברים פעמיים, כשממילא נקודת המבט לא נשמרת לכל אורך הפרק ונראה כאילו היא נעה בין נקודה אישית לבין מספר יודע כל. זה הספר הראשון של אשכול נבו שאני קורא, וככל הנראה גם האחרון, לא התחברתי. הייתי מעדיף שהוא מחכה עוד חצי שנה ומוציא ספר יותר מהודק מבחינת עריכה. שני הפרקים האחרונים, כמו גם הפרק הראשון, הם הרבה יותר טובים ונראה כאילו נעשתה המון עבודה כדי להביא אותם למצב הזה, חבל שבשאר בפרקים זה לא ניכר.

הרעיון אדיר. הביצוע פחות, נראה כאילו לאשכול נבו הייתה אחרי התחלה מעולה וסוחפת, העלילה מתחילה להיגרר, הכל מלא בחלומות לא אמינים, מעצבנים ונורא פסיכולוגיים בגרוש. גם הדמויות שהיו כתובות טוב לא היו עקביות ברמה. האם באמת היה נחוץ הטריק הנדוש של הרשומון? זה היה קצת מתיש לקרוא כל מיני דברים פעמיים, כשממילא נקודת המבט לא נשמרת לכל אורך הפרק ונראה כאילו היא נעה בין נקודה אישית לבין מספר יודע כל. זה הספר הראשון של אשכול נבו שאני קורא, וככל הנראה גם האחרון, לא התחברתי. הייתי מעדיף שהוא מחכה עוד חצי שנה ומוציא ספר יותר מהודק מבחינת עריכה. שני הפרקים האחרונים, כמו גם הפרק הראשון, הם הרבה יותר טובים ונראה כאילו נעשתה המון עבודה כדי להביא אותם למצב הזה, חבל שבשאר בפרקים זה לא ניכר.

הרעיון אדיר. הביצוע פחות, נראה כאילו לאשכול נבו הייתה אחרי התחלה מעולה וסוחפת, העלילה מתחילה להיגרר, הכל מלא בחלומות לא אמינים, מעצבנים ונורא פסיכולוגיים בגרוש. גם הדמויות שהיו כתובות טוב לא היו עקביות ברמה. האם באמת היה נחוץ הטריק הנדוש של הרשומון? זה היה קצת מתיש לקרוא כל מיני דברים פעמיים, כשממילא נקודת המבט לא נשמרת לכל אורך הפרק ונראה כאילו היא נעה בין נקודה אישית לבין מספר יודע כל. זה הספר הראשון של אשכול נבו שאני קורא, וככל הנראה גם האחרון, לא התחברתי. הייתי מעדיף שהוא מחכה עוד חצי שנה ומוציא ספר יותר מהודק מבחינת עריכה. שני הפרקים האחרונים, כמו גם הפרק הראשון, הם הרבה יותר טובים ונראה כאילו נעשתה המון עבודה כדי להביא אותם למצב הזה, חבל שבשאר בפרקים זה לא ניכר.

הרעיון אדיר. הביצוע פחות, נראה כאילו לאשכול נבו הייתה אחרי התחלה מעולה וסוחפת, העלילה מתחילה להיגרר, הכל מלא בחלומות לא אמינים, מעצבנים ונורא פסיכולוגיים בגרוש. גם הדמויות שהיו כתובות טוב לא היו עקביות ברמה. האם באמת היה נחוץ הטריק הנדוש של הרשומון? זה היה קצת מתיש לקרוא כל מיני דברים פעמיים, כשממילא נקודת המבט לא נשמרת לכל אורך הפרק ונראה כאילו היא נעה בין נקודה אישית לבין מספר יודע כל. זה הספר הראשון של אשכול נבו שאני קורא, וככל הנראה גם האחרון, לא התחברתי. הייתי מעדיף שהוא מחכה עוד חצי שנה ומוציא ספר יותר מהודק מבחינת עריכה. שני הפרקים האחרונים, כמו גם הפרק הראשון, הם הרבה יותר טובים ונראה כאילו נעשתה המון עבודה כדי להביא אותם למצב הזה, חבל שבשאר בפרקים זה לא ניכר.