אני מוכרח להודות
שגם כמי שלא סימפט במיוחד את טומי לפיד (ואפילו בזמנו צוטטתי על כך באחד מאתרי האינטרנט) הספר הצליח לגרום קצת הירהורי חרטה שמא הייתי בין אלה שלא הבינו אותו נכון, ולכן אין לי ספק שיאיר הצליח בכתיבת הספר הזה. לא קל להיפרד מהורה ועוד ממישהו בעל אישיות כמו שטומי היה, ולכן הספר הזה הוא מחוות פרידה יוצאת מן הכלל, וכמובן מרגשת מאוד.
