כתיבתה של סילביה פלאת פיוטית ומוחשית, מלאה בחוש הומור וציניות שקשה להתעלם ממנה, ותבונה שחסרה למרבית האנשים בעולם... זהו סיפור כמעט אוטוביוגרפי על חייה בתור תלמידה בקולג', בשנות העשרים המוקדמות שלה, התמודדותה עם הדכאון התוקף אותה לעיתים קרובות ויחסיה עם אנשים, נסיון ההתאבדות הכושל שלה ותקופת ההחלמה שלה. כל אלו מתוארים בספר בקסם רב וחן, למרות המורבידיות.

בגלל שהאגרסיביות של הספר הזה, הוא נמצא בין הדברים האלה שאי אפשר להתעלם מהם, אין אמצע. או שתאהבו אותו ממש, או שתשנאו אותו. אני בין אלה שאהבו אותו. זהו קינג בשיא חולניותו, בעודו מעלה רעיון מפחיד כל כך פשוט מפני שהוא די מציאותי, ואפשרי לחלוטין. ספר מורט עצבים ומותח מהרגע הראשון, שיישאר איתכם הרבה אחרי הקריאה שלו...

קראתי את הספר בגרסה האנגלית, אז אני לא יודעת איך התרגום שלו, וגם לא ראיתי את הסרט. זהו לבלי ספק אחד הספרים המדהימים ביותר שקראתי. מתסון הוא סופר שכשרון הכתיבה שלו נדיר, וחבל שאינו מוכר כל כך לאנשים שלא קוראים אימה באופן כללי. הספר מתאר את סיפורו של אדם אשר נותר לבדו בעולם לאחר שכלל האנושות נכחדה עקב מגיפה שהופכת אנשים לערפדים. אלה שנשארו ולא מתו לחלוטין, הם הערפדים עצמם, אשר באים לביתו (אשר הפך למבצרו) כל לילה ואורבים לו במטרה להרוג אותו. הספר מבוסס על עובדות מדעיות, בניגוד לכל ספרי הערפדים האחרים, ואינו בדיוני כפי שהדבר נשמע, כי גיבור הסיפור מנסה למצוא סיבה להתפרצות המגיפה הזו, להבין את ההתנהגות הערפדית ומה מניע אותה, וכיצד ניתן למצוא לה חיסון או לחילופין להרוג את כלל הערפדים שמקיפים את ביתו ולהציל את העולם. מעבר לעלילה עצמה, הספר אינו מדבר למעשה על ערפדים, אלא על האדם והבדידות שלו, כמיהתו לאהבה ולתקשורת עם יצורים אחרים, ויצר ההישרדות הגובר על ההגיון והרגש.

קראתי את הספר בגרסה האנגלית, אז אני לא יודעת איך התרגום שלו, וגם לא ראיתי את הסרט. זהו לבלי ספק אחד הספרים המדהימים ביותר שקראתי. מתסון הוא סופר שכשרון הכתיבה שלו נדיר, וחבל שאינו מוכר כל כך לאנשים שלא קוראים אימה באופן כללי. הספר מתאר את סיפורו של אדם אשר נותר לבדו בעולם לאחר שכלל האנושות נכחדה עקב מגיפה שהופכת אנשים לערפדים. אלה שנשארו ולא מתו לחלוטין, הם הערפדים עצמם, אשר באים לביתו (אשר הפך למבצרו) כל לילה ואורבים לו במטרה להרוג אותו. הספר מבוסס על עובדות מדעיות, בניגוד לכל ספרי הערפדים האחרים, ואינו בדיוני כפי שהדבר נשמע, כי גיבור הסיפור מנסה למצוא סיבה להתפרצות המגיפה הזו, להבין את ההתנהגות הערפדית ומה מניע אותה, וכיצד ניתן למצוא לה חיסון או לחילופין להרוג את כלל הערפדים שמקיפים את ביתו ולהציל את העולם. מעבר לעלילה עצמה, הספר אינו מדבר למעשה על ערפדים, אלא על האדם והבדידות שלו, כמיהתו לאהבה ולתקשורת עם יצורים אחרים, ויצר ההישרדות הגובר על ההגיון והרגש.

קראתי את הספר בגרסה האנגלית, אז אני לא יודעת איך התרגום שלו, וגם לא ראיתי את הסרט. זהו לבלי ספק אחד הספרים המדהימים ביותר שקראתי. מתסון הוא סופר שכשרון הכתיבה שלו נדיר, וחבל שאינו מוכר כל כך לאנשים שלא קוראים אימה באופן כללי. הספר מתאר את סיפורו של אדם אשר נותר לבדו בעולם לאחר שכלל האנושות נכחדה עקב מגיפה שהופכת אנשים לערפדים. אלה שנשארו ולא מתו לחלוטין, הם הערפדים עצמם, אשר באים לביתו (אשר הפך למבצרו) כל לילה ואורבים לו במטרה להרוג אותו. הספר מבוסס על עובדות מדעיות, בניגוד לכל ספרי הערפדים האחרים, ואינו בדיוני כפי שהדבר נשמע, כי גיבור הסיפור מנסה למצוא סיבה להתפרצות המגיפה הזו, להבין את ההתנהגות הערפדית ומה מניע אותה, וכיצד ניתן למצוא לה חיסון או לחילופין להרוג את כלל הערפדים שמקיפים את ביתו ולהציל את העולם. מעבר לעלילה עצמה, הספר אינו מדבר למעשה על ערפדים, אלא על האדם והבדידות שלו, כמיהתו לאהבה ולתקשורת עם יצורים אחרים, ויצר ההישרדות הגובר על ההגיון והרגש.

בגלל שהאגרסיביות של הספר הזה, הוא נמצא בין הדברים האלה שאי אפשר להתעלם מהם, אין אמצע. או שתאהבו אותו ממש, או שתשנאו אותו. אני בין אלה שאהבו אותו. זהו קינג בשיא חולניותו, בעודו מעלה רעיון מפחיד כל כך פשוט מפני שהוא די מציאותי, ואפשרי לחלוטין. ספר מורט עצבים ומותח מהרגע הראשון, שיישאר איתכם הרבה אחרי הקריאה שלו...