חתרנותו של הספר זהו הדבר היחיד שמעניין בקריאה. מלבד זאת- הספר מלא סתירות, והסופרת יותר מדי משתפת את הקוראים בחייה, מחשבותיה ולבטיה. היא מלינה על כך שסופרי התנ"ך מחקו מילים בכדי לא להעצים את הנשים, ובהמשך כותבת על חוסר שימת לב הסופרים למגילות: רות ואסתר. ומגילות אלו מראים לנו יחס של התנ"ך לנשים. ובאמת לא מעניין אותנו חיוכה של בתה יעל לבחור ברחוב, ולא קשייה עם בן-השנתיים. אבל, חתרנותה ראויה לציון מעולה!!! באמת.