הספר החדש – לזיין ולהרוג – קשה ומרתק, כנראה אחד הספרים הגדולים שדורש קריאה ממוקדת. ספר ריאליסטי, כל סיפור כמו סכין בתוך פצע מדמם ואולי דווקא בגלל זה קל להזדהות איתו , כי כמעט לכל אחד יש כאב בלטי פוסק , שהתחיל מתישהו ואף פעם לא נגמר...שורה תחתונה - שווה את המאמץ, מומלץ בחום.

הספר החדש – לזיין ולהרוג – קשה ומרתק, כנראה אחד הספרים הגדולים שדורש קריאה ממוקדת. ספר ריאליסטי, כל סיפור כמו סכין בתוך פצע מדמם ואולי דווקא בגלל זה קל להזדהות איתו , כי כמעט לכל אחד יש כאב בלטי פוסק , שהתחיל מתישהו ואף פעם לא נגמר...שורה תחתונה - שווה את המאמץ, מומלץ בחום.

ספר שירים מדהים, מרתק, חדשני, לא לבעלי דעות קדומות. קניתי את הספר השירים של בהמלצה נלהבת של הידיד הטוב שלי כי בדרך כלל שירה מופשטת לא סגנון קריאה מועדף עלי. אמרתי לעצמי –מה כבר יכול להיות, מקסימום אפסיק באמצה ואשכח מזה. אם אגיד שסיימתי את כל ה-468 עמודים בנשמה אחת – זה לא להגיד כלום. השירים כל כך מיוחדים גם בסגנון הכתיבה וגם בנושאים שלהם רתקו אותי כבר מהתחלה וכך המשכתי לקרוא שיר אחרי שיר עד שבסוף נשארתי עם כל הפזל שהרכיב בפני אישיות מורכבת ומסקרנת של המשורר. השירים שנגעו בי במיוחד – שירי אהבה לג'וש שבהם המשורר מצליח להעביר את הכאב האין סופי של מאהב לאחר ההבנה שכל החלומות התנפצו ואי אפשר לחזור לנקודת ההתחלה, אלה רק להמשיך הלאה . עוד שיר שאהבתי מאוד –הכפתור – שיר על הילדה מתבגרת ,לא מקובלת בכיתה, ילדה שרוב הזמן יושבת בבית וקוראת ספרים. מגיע יום שישי ואמא שמחה מאוד שילדה סוף סוף יוצאת לבלות, אך היא לא יודעת מה מתרחש באמת, איך הילדה שלה משתכרת כדי להיות "כמו כולם",ולאחר מכן איך החבר מנצל אותה מינית יחד עם החברים שלו, שצועקים לה "זונה", רומסים אותה לחתיכות...האם המחיר ששילמה שווה למעמד להיות "מקובלת"? ומה קורא עם האמא? היא לא מודעת לכלום ורק שמחה שהילדה שלה קצת יצאה לבלות...אני יכולה רק להוסיף שלכל אמא שיש לה ילדה מתבגרת כדי מאוד לקרוא את השיר ואולי להסתכל על הדברים מזווית אחרת. כמובן יש עוד הרבה שירים ב"כל החיים כותבים שיר אחד" שיגרמו לכם לחשוב על עצמכם, על החיים ואולי יעזרו להשתנות לטובה כמו שהם עזרו לי.

ספר שירים מדהים, מרתק, חדשני, לא לבעלי דעות קדומות. קניתי את הספר השירים של בהמלצה נלהבת של הידיד הטוב שלי כי בדרך כלל שירה מופשטת לא סגנון קריאה מועדף עלי. אמרתי לעצמי –מה כבר יכול להיות, מקסימום אפסיק באמצה ואשכח מזה. אם אגיד שסיימתי את כל ה-468 עמודים בנשמה אחת – זה לא להגיד כלום. השירים כל כך מיוחדים גם בסגנון הכתיבה וגם בנושאים שלהם רתקו אותי כבר מהתחלה וכך המשכתי לקרוא שיר אחרי שיר עד שבסוף נשארתי עם כל הפזל שהרכיב בפני אישיות מורכבת ומסקרנת של המשורר. השירים שנגעו בי במיוחד – שירי אהבה לג'וש שבהם המשורר מצליח להעביר את הכאב האין סופי של מאהב לאחר ההבנה שכל החלומות התנפצו ואי אפשר לחזור לנקודת ההתחלה, אלה רק להמשיך הלאה . עוד שיר שאהבתי מאוד –הכפתור – שיר על הילדה מתבגרת ,לא מקובלת בכיתה, ילדה שרוב הזמן יושבת בבית וקוראת ספרים. מגיע יום שישי ואמא שמחה מאוד שילדה סוף סוף יוצאת לבלות, אך היא לא יודעת מה מתרחש באמת, איך הילדה שלה משתכרת כדי להיות "כמו כולם",ולאחר מכן איך החבר מנצל אותה מינית יחד עם החברים שלו, שצועקים לה "זונה", רומסים אותה לחתיכות...האם המחיר ששילמה שווה למעמד להיות "מקובלת"? ומה קורא עם האמא? היא לא מודעת לכלום ורק שמחה שהילדה שלה קצת יצאה לבלות...אני יכולה רק להוסיף שלכל אמא שיש לה ילדה מתבגרת כדי מאוד לקרוא את השיר ואולי להסתכל על הדברים מזווית אחרת. כמובן יש עוד הרבה שירים ב"כל החיים כותבים שיר אחד" שיגרמו לכם לחשוב על עצמכם, על החיים ואולי יעזרו להשתנות לטובה כמו שהם עזרו לי.

הספר החדש – לזיין ולהרוג – קשה ומרתק, כנראה אחד הספרים הגדולים שדורש קריאה ממוקדת. ספר ריאליסטי, כל סיפור כמו סכין בתוך פצע מדמם ואולי דווקא בגלל זה קל להזדהות איתו , כי כמעט לכל אחד יש כאב בלטי פוסק , שהתחיל מתישהו ואף פעם לא נגמר...שורה תחתונה - שווה את המאמץ, מומלץ בחום.