תרנגול פרסי פרי יקרה, אני קוראת לאט. לקרא ספר לוקח לי לעיתים חודשים רבים, הספר שלך גרם לי לקרא אותו עד תומו וללא הפסקה כמעט. קראתי את התגובות שכתבו לפני כולם, את כולם כמעט אהבתי.במתכונים שלך אין התבשיל שנקרא "חאלה ביבי" זהו סוג של חמין מאד עדין-פרסי כמובן, אותו אני מאד אוהבת ו "תרנגול פרסי" היה בשבילי כמו "חאלה ביבי" בצוהרי יום שבת חורפית. טעמו היה נפלא! אני רוצה להודות לך על שהסבת לי עונג זה. תוך כדי קריאה "הלכתי איתך יד ביד" עברתי איתך את השכונות את הרחובות,המטבח, החצרות והגנים. טיול נפלא שבמציאות, לצערי, בלתי אפשרית בימינו. געגועי התחדשו כשקראתי את תאורי החצר,..ההואוז, עצי הדובדבן, ערוגות הפרחים... השינה בקייץ בחוץ, החמאם השבועי, ה"קיסה" העליה לארץ, הבהשתיה, מכירת אוצרות הבית. כן זכור לי היטב, כל בית אירני היה אוצר של כלי כסף רקועים מעשי אומן. שטיחים, נברשות, מראות קריסטל יוקרתיות, מצעים רקומים. הסנדוק'ים עם פיתוחי העץ, אבזמי הנחושת או הכסף הגדושים מכל טוב. הכל השתלב הייטב ברומן שלך. אני בטוחה שרבים רבים גם אלו שאינם מכירים את התרבות הפרסית יהנו מקריאת ספרך ויעשירו את עצמם בתאוריך בחן כתיבתך הקלילה ובעיקר בשמחת החיים שלך. תבורכי פרי חאנום.(היה קצת חבל לי שאברהים הבן לא עלה עם אביו לארץ, נראה לי שהוא היה מסתדר פה יפה, חבל עליו) בהערכה רבה פרי דרורי קבוץ דן.