ספר טיפה שוחק לדעתי. בעיקר בגלל האורך ושלל הדמויות. אבל משהו שממש שיעמם אותי היה היחסים בין הזוג סטו ופראני, שכל שיחה בינים מסתכמת בבכי רגשני ופלצני, ונגמר במיטה (וזה קורה בערך כל 50 עמודים). בקשר לשאר העלילה, דווקא ההתחלה ממש מעניינת לדעתי, כשהסופר מתאר את השתלשלות הארועים שהמגיפה יצרה. אבל לטעמי (בעיקר כי אני לא חובב של מדע בדיוני) היה מיותר להכניס את פלאג הזה בתור איזה שד שטני עם כוחות על טיבעיים, זה הוריד את העומק של הספר וגרם לו( שוב, בעיניי) להפוך ילדותי מעט. גם היו הרבה דברים טיפה שיטחיים בספר שאני לא אספר כדי לא להרוס את הספר למי שלא קרא אותו. לסיכום, אהבתי בערך את כל החצי הראשון של הספר והייתי נחוש לסיים, אבל לא בהנאה גדולה.

ספר דיסטורפי וגם אוטפי ממש נחמד. מציג את השאלה של מחיר האושר על חשבון האמת הידע והאמונה. מת על הספרים שגורמים לך להתחבט בשאלות שבוע אחרי שקראת אותם.

ספר דיסטורפי וגם אוטפי ממש נחמד. מציג את השאלה של מחיר האושר על חשבון האמת הידע והאמונה. מת על הספרים שגורמים לך להתחבט בשאלות שבוע אחרי שקראת אותם.