הביתהאסף ענבריהספר "הביתה" מאת אסף ענברי, מתאר את תולדות קיבוץ אפיקים שבעמק הירדן, החל מהקמתו כתנועת-נוער מחתרתית בבריה"מ שלאחר המהפכה הקומוניסטית, עבור דרך הקמת הנקודה במיקומה הנוכחי, ימי השיא של הקיבוץ, שבהם מנה הישוב כ- 1500 נפש והיה אחד הקיבוצים הגדולים והמבוססים, וכלה בתהליך ההפרטה המסמן את סופו של עידן מפואר. לענברי יש הסבר לתהליך הגסיסה של הקיבוצים: הקיבוץ נגמר כאשר נגמר החזון ונגמרה תחושת הייעוד. ייחודו של הספר שהוא מתאר "חתיכת היסטוריה" ישראלית, וניסיון להקים צורת חיים ייחודית, ומאידך, הוא נקרא כרומן, עם גיבורים בעלי חולשות ויצרים.(עם קצת הפרזה – המקבילה הקיבוצית של "רומן רוסי" מאת מאיר שלו). לדעתי, הספר "הביתה" הוא השג ספרותי יוצא-דופן, המעמיד אותו בשורה הראשונה של הספרות הישראלית. ספר חובה לכל מי שהקיבוץ יקר לליבו, ומומלץ בחום לאחרים.
הביתהאסף ענברי0אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בשנים האחרונות. אופי הכתיבה ה"יבש" מתנגש עם האירועים המרתקים אותם ענברי מתאר, ונדמה שאף מעצים אותם. ספר ראשון לענברי שמציב אותו בשורה אחת עם טובי הסופרים הישראלים.
הביתהאסף ענברי0בלשון חיננית ואוהבת מתאר אסף ענברי את הבית שלו - בית אפיקים. התיאור של מייסדי הקיבוץ מנעוריהם ועד זקנתם דרך מה שעבר על הקיבוץ - הבית מהקומוניזם הצרוף שהביאו מהבית ועד ההפרטה דהיום - קריא ומרתק במיוחד למי שגדל בקיבוץ וחווה את המסופר. ספר יוצא דופן המשלב בין התיעוד הדוקומנטרי לבין הסיפור והעלילה בצורה מבריקה. קשה לספור את כמות הפעמים שצחקתי בקול רם או חייכתי לעצמי במהלך הקריאה של הספר הזה.
הביתהאסף ענברי0מספר את סיפור הגרעין המחתרתי הציוני ברוסיה, האמונה ברעיון והניתוק מהבית, המשפחה, העליה לארץ בלי בדיוק לדעת מה מצפה להם פה. הקמת הקיבוץ, הפריחה והנבילה שלו. הסיפור מאוד מרתק עם הרבה חן ואף לפעמים בהומור. הסיפור של אפיקים הוא הסיפור של הרעיון של הקיבוץ שלא הצליח להתקיים מעבר לששים השנה שלו והצטרך להתאים את עצמו לתקופה ולמצב הכלכלי. הדמויות מרתקות ומעוררות געגועים לטעם של פעם. מומלץ בהחלט אולי במיוחד למי שאף פעם לא חי בקיבוץ ולא מכיר את הדינמיקה של הקיבוץ. הספר פותח דלת למקום שלי אישית, לא הייתי בו אף פעם ולבעיות שלא התעסקתי בהן מעולם, הספר מרתק.
