לא קראתי דברים אחרים של דוסטוייבסקי, אני חייב לציין. אהבתי את הספר הזה בעיקרון כי בסצנה מסויימת הוא הצליח לגרום לי להעלות דמעה כנה ואמיתית, דבר שספרים רבים לא הצליחו. (ספויילר: למי שקרא- ההלווייה של פוקרובסקי הסטודנט) אני אהבתי.