המידע התיאורטי המורכב מונגש לציבור הקוראים באופן ברור ומפורט, גם למי שאינו בקיא בחומר, ולא פחות חשוב - ברמה אקדמית מוקפדת.
פרק הפתיחה מוקדש לסקירה כללית של האסכולות השונות בפסיכולוגיה, ובהמשך מוקדש פרק לתיאור תמציתי אך מפורט של כל אחת מהאסכולות המובילות החל מהפסיכואנליזה של פרויד ועד לאסכולת הפונקציונליזם של ימינו, המדגישה את ההסתגלות האופטימלית של האדם לסביבת חייו, מימוש עצמי והגשמה עצמית.
בחלקו השני הספר מציע דרכים חדשות ומעוררות מחשבה להסתכלות על הדברים. דרכים המשלבות בין הרעיונות השונים שבהם נגעה כל גישה, המלוות את הקורא גם לאחר סיום הקריאה.
החלק החשוב והייחודי הזה נפתח בסיפור מהתרבות הסינית העתיקה עם מוסר השכל על חשיבותה של המערכת המנטלית-רגשית הייחודית בעולמו של כל בן אנוש, זו המערכת שבה ממוקד מדע הפסיכולוגיה, כמתואר לאורך כל הספר הזה. מדובר במערכת שרב הנסתר בה על הגלוי, ולכן היא קשה לאפיון ולניתוח מדעי, לדוגמה:
האם ניתן למדוד או להוכיח את קיומו של עולם הלא-מודע במוחו של אדם?
האם ניתן להוכיח את קיומו ופשרו של עולם החלומות במוחו של אדם?
בחלק הזה של הספר מושם הדגש על גישות חדשות שזכו לכינוי 'פסיכולוגיה חיובית', שמטרתן עיסוק בחקר האושר והשגשוג האנושיים. התיאוריות החשובות הללו, המוצגות בקצרה בספר, מנסות להוכיח את הקשר החשוב שבין לחץ נפשי, בריאות גופנית ונפשית ורווחה, קשר שקשה מאוד להוכיח את קיומו בדרך מדעית. האם ניתן למדוד בצורה חד משמעית את הקשר בין התקף מיגרנה ללחץ נפשי שחווה אדם?
"שאיפת הקיום של האדם, מלבד טבעה להישרדות ולהמשכיות אבולוציונית, עוסקת במוטיבציה שמקיימת ושמחזיקה את האדם בחיי היום-יום" (עמוד 216).
החלק החשוב הזה של הספר עוסק בסוגיות מהותיות בחיים, כמו חתירה מתמדת של האדם להנאה ולשלוות הנפש וביטול או מיזעור הסבל בחייו במטרה לממש אושר לאורך מסע חייו.
האושר יכול להיות מושג באינטראקציה עם הסביבה בחיי חברה, והוא יכול להיות מושג גם באמצעות עיון, לימוד ואהבת החוכמה, כפי שהגדירו הפילוסופים הגדולים המוזכרים בספר לפני אלפי שנים.
"אריסטו מסביר כי האושר טמון בהגשמה עצמית" (עמוד 218).
הטקסט מזכיר את ההורמונים המופרשים בתוך גוף האדם, ומשפיעים על תפקודו הגופני והמנטלי, ויש גם איזכור של תזונה בריאה ותרומתה לבריאות הגופנית והנפשית של האדם.
אהבתי מאוד את ההתייחסות של המחבר לנושא האהבה, שהיא לדעתי התחושה החשובה והמספקת ביותר בחיים, כפי שכתב פרום: "כוח האהבה הוא כוח המחיה את הכול, מקור כל האנרגיה הקיומית המניעה את האדם והעולם" (עמוד 233), ולאמירה זו מצטרפות אמירות חשובות נוספות המופיעות בספר.
הספר מסתיים בתיאור תהליך עיצוב אישיותו של הרך הנולד, כאשר התינוק מושפע מהחברה והתרבות שלתוכה הוא נולד, והוא יוצר ברמת התת-מודע תחושת הזדהות אל הדברים שהוא נחשף אליהם בקבוצת השיוך. גם התיאוריות הפסיכולוגיות של פרויד וחוקרים אחרים הושפעו מאוד מהתרבות שבה חיו כפי שמתואר בספר, מה שמוביל למסקנה החשובה: "חקר נפש האדם אינו מדע אובייקטיבי מוחלט כפי שאולי היינו חפצים שיהיה" (עמוד 293). מעל ומעבר לכל התיאוריות הפסיכולוגיות ניתן מרכיב מרכזי שאינו ניתן לצפייה מראש: רצונו ובחירתו החופשית של האדם.
אם החלק הראשון של הספר מתאים במיוחד לסטודנטים לפסיכולוגיה, שצריכים להוכיח במסגרת לימודיהם את בקיאותם באסכולות הפסיכולוגיות השונות, הרי שחלקו השני של הספר מתאים לכל אדם המעוניין לממש אושר בחייו. יש בו תובנות מעשיות חשובות להבנת תכלית הקיום האנושי.
לדברי פרופ' בן שחר המצוטט בספר: "בכל דבר שהאדם עושה, עליו לשאול את עצמו את שתי השאלות הבאות: האם הוא נהנה ממה שהוא עושה, והאם יש לכך משמעות בעיניו. המטרה היא ליצור את השילוב המנצח הזה בכל תחום בחיים – בעבודה, בלימודים או בזוגיות" (עמוד 218).
הספר כתוב בשפה יפה מתובלת בהומור, כאשר המחבר מקפיד להדגיש את הפרטים המדעיים החשובים בהצגת התיאוריות הפסיכולוגיות השונות.
הספר נכתב בליווי אנשי אקדמיה ומקצוע בכירים ונרכש על-ידי למעלה מ-50 אוניברסיטאות ומכללות בארץ ובעולם. בחלקן אף נכנס לתוכנית הלימודים.
המחבר הינו איש מחקר והגות בעל תואר B.Sc בהנדסה ו - M.Ed בהצטיינות יתרה בייעוץ חינוכי במסלול הפסיכולוגי, ולימודים לקראת דוקטורט בתחום. בין ספריו "עקרונות הפסיכולוגיה במפגשים שבועיים" ו"האדם מחפש להרגיש משמעותי".
אני ממליץ בחום על הספר החשוב הזה, ועל פי ראות עיניי זהו ספר חובה לבני נוער ולמבוגרים המעוניינים להביא אושר לחייהם בעולם הנתון לשינויים טכנולוגיים מהירים ולערכים חומריים של צרכנות, תחרותיות והישגיות. עיון מעמיק והכלה של התובנות המוצגות בספר החשוב הזה יאפשרו לכל אדם להתעמק בצדדים הרגשיים-רוחניים של נפש האדם, ובמה שהכי חשוב למהות חייו בפרק הזמן הקצר שניתן לו בעולם הזה.
"אושר הוא תוצאה של הגשמה עצמית ומימוש הפוטנציאל הקיים באדם, המובילים למשמעות ולהנאה מפועלו" (עמוד 219).
