כבן למשפחה של עולי מצרים סיפורה של לוסט הסופרת ובני משפחתה כלכך ריגש אותי ולמעשה חידד והעלה על הכתב את הזכרונות של המשפחה המורחבת שלנו.אבי עזרא(סזאר - כשמו של אחיה של הסופרת)ז"ל שנפטר לפני כמעט שנתיים עלה בגיל 17 לארץ עם הוריו ואחיו ב 1949 כשהמלך פארוק עדיין היה בשלטון,מיד לאחר מלחמת השחרור. אמי ומשפחתה עלו בינואר 1957 מיד לאחר מלחמת סיני כשנאצר ושלטונו תבעו לגרש את כל הזרים ובכללם היהודים. הם נאלצו למכור את רכושם בפרוטות,והשאירו אחריהם תרבות עשירה ומרוסקת וחיים שלמים שנגדעו באחת.הזכרונות והסיפור האישי של הסופרת עולה ממש בקנה אחד עם הסיפורים והזכרונות שחוו אמי ,דודיי והוריהם.הקשר שלנו לסופרת:האשה המבוגרת האוחזת בתינוק בבית הכנסת "חנן"היא אחותה של סבתי,כלומר דודה של אמי. שמה טונט(דודה) מארי והיא אוחזת בתינוק - נכדה, הרב שמואל לניאדו המתגורר היום בברוקלין.

כבן למשפחה של עולי מצרים סיפורה של לוסט הסופרת ובני משפחתה כלכך ריגש אותי ולמעשה חידד והעלה על הכתב את הזכרונות של המשפחה המורחבת שלנו.אבי עזרא(סזאר - כשמו של אחיה של הסופרת)ז"ל שנפטר לפני כמעט שנתיים עלה בגיל 17 לארץ עם הוריו ואחיו ב 1949 כשהמלך פארוק עדיין היה בשלטון,מיד לאחר מלחמת השחרור. אמי ומשפחתה עלו בינואר 1957 מיד לאחר מלחמת סיני כשנאצר ושלטונו תבעו לגרש את כל הזרים ובכללם היהודים. הם נאלצו למכור את רכושם בפרוטות,והשאירו אחריהם תרבות עשירה ומרוסקת וחיים שלמים שנגדעו באחת.הזכרונות והסיפור האישי של הסופרת עולה ממש בקנה אחד עם הסיפורים והזכרונות שחוו אמי ,דודיי והוריהם.הקשר שלנו לסופרת:האשה המבוגרת האוחזת בתינוק בבית הכנסת "חנן"היא אחותה של סבתי,כלומר דודה של אמי. שמה טונט(דודה) מארי והיא אוחזת בתינוק - נכדה, הרב שמואל לניאדו המתגורר היום בברוקלין.

כבן למשפחה של עולי מצרים סיפורה של לוסט הסופרת ובני משפחתה כלכך ריגש אותי ולמעשה חידד והעלה על הכתב את הזכרונות של המשפחה המורחבת שלנו.אבי עזרא(סזאר - כשמו של אחיה של הסופרת)ז"ל שנפטר לפני כמעט שנתיים עלה בגיל 17 לארץ עם הוריו ואחיו ב 1949 כשהמלך פארוק עדיין היה בשלטון,מיד לאחר מלחמת השחרור. אמי ומשפחתה עלו בינואר 1957 מיד לאחר מלחמת סיני כשנאצר ושלטונו תבעו לגרש את כל הזרים ובכללם היהודים. הם נאלצו למכור את רכושם בפרוטות,והשאירו אחריהם תרבות עשירה ומרוסקת וחיים שלמים שנגדעו באחת.הזכרונות והסיפור האישי של הסופרת עולה ממש בקנה אחד עם הסיפורים והזכרונות שחוו אמי ,דודיי והוריהם.הקשר שלנו לסופרת:האשה המבוגרת האוחזת בתינוק בבית הכנסת "חנן"היא אחותה של סבתי,כלומר דודה של אמי. שמה טונט(דודה) מארי והיא אוחזת בתינוק - נכדה, הרב שמואל לניאדו המתגורר היום בברוקלין.