זהו רומן רומנטי-אירוטי ישראלי, כתוב לפי כללי הז'אנר ומשודרג לסיפור מורכב, מותח ומעורר המון רגשות.
לכל אורכו הסיפור מסופר בשני קולות: של אלה, ושל אנטוני.
אנטוני הוא הגיבור המושלם. הוא חתיך, ספורטיבי, עשיר ולא נקשר רגשית לאף אחת. כמובן שיש פצע כואב בעברו וייקח לנו (ולה) זמן לגלות אותו.
אלה היא הגיבורה ההורסת. יפהפייה וחכמה וצעירה מאוד. למרות גילה הצעיר אלה הספיקה לעבור תלאות רבות בחייה - אבדן משפחתה, חטיפה ועוד אירועים שנגלה עליהם בהמשך. בגלל הפציעות הגופניות ונפשיות שלה מכל מה שעברה היא לא מאפשרת לאף אחד להתקרב אליה.
אלה משתחררת מהצבא ומתלבטת האם להתגייס למוסד או לבחור מסלול אחר, וכהפוגה היא נוסעת להתמחות בניו יורק. שם היא פוגשת את אנטוני.
זה לא מתחיל כסיפור אהבה אבל מהרגע הראשון הם לא אדישים זה לזו.
הסיפור מאוד ישראלי למרות שמתרחש ברובו בניו יורק. יש בו חיבור לצה"ל, למוסד, ליהדות, לדת, לפיגועים ולמיתוסים שלנו.
זהו חלק ראשון מתוך דואט הלביאה הלוחמת, והוא מסקרן לאורך כל חמש מאות עמודיו. כן, הוא גם סקסי, וכולל (כמו שהז'אנר מכתיב) סקס עדין ורגיש וגם קינקי וקשוח. איך ומה? תקראו לבד, ולא תצטערו.

אני שמחה לאמר שסיימתי לקרוא את סדרת הספרים הזאת, אני חושבת שאנה טוד סיימה את הסדרה בזמן הכי טוב שיכול להיות...אם היה עוד ספר המשך זה היה כבר עובר את הגבול ברמה שזה מעצבן ואולי בלתי נסבל. אני כלכך שמחה להגיע לסוף הטוב של טסה והרדין.

התראת סופיילר****
במובן מסוים חיכיתי לדבר הזה שיקרה שיערער כלכך את הזוגיות של טסה והרדין כי הרגיש לי שהרדין לא ''מתוקן'' עדיין וכאב לי עליו. עצוב לי שזה לקח את החיים של אבא של טסה כדי שהרדין יתאפס על עצמו ויעבור את השינוי שהיה נחוץ במטרה לחיות חיים טובים ושיהיה לו טוב. אני כלכך שמחה מהשינוי שהוא עבר הוא הפך להיות אדם מדהים שמאמין בעצמו ויודע מה הוא שווה. ואי אפשר לציין את השינוי הזה ללא התייחסות לגורם השינוי שהוא טסה. היא שינתה אותו והפכה אותו לבן אדם הטוב והמדהים שהוא ועל זה היא יכולה לקבל צל"ש. הרדין לימד את טסה לאהוב ולהשתחרר ולהינות וקודם כל לחשוב על עצמה ומה עושה לה טוב.

סיום ספויילר***

ברור שיש דברים בספר שלא כלכך אהבתי אבל עדיין כיף לקרוא את הסוף שטוב שרציתי בשביל הזוג הזה. קראתי ספרים יותר טובים מבחינה ספרותית זה ברור, אבל הייתי צריכה לסיים את הסיפור שלהם.