חמדת•לפני 9 שניםאם את מטפלת זוגית באמת -אז איני מתפלאת על אכזבתך מהספר וממנו בכלל. לא קראתי את ספריו אבלקראתי ביקורת עליו ועל ספריו שהוא הפך מספר לספר הביצה שמטילה זהב,ואם מישהו רוצה להיעזר בתובנות שלו אז עדיף שלא.על הביקורת של מטפלת זוגית על על הספה מאת ארווין ד' יאלום
קצר ולעניין•לפני 9 שניםבדיוק מה שאורית. בעיניי ספר מעולה. על הביקורת של מטפלת זוגית על על הספה מאת ארווין ד' יאלום
U•לפני 9 שניםבעיניי - מצויין. אין מקום להשוואה לניטשה.על הביקורת של מטפלת זוגית על על הספה מאת ארווין ד' יאלום
לי יניני•לפני 9 שניםתודה על הסקירה. אני מעדיפה לראות סקירות עם פסקאות ולא כגוש אחד. על הביקורת של מטפלת זוגית על המדריך לשוברות הלבבות מאת אורלי קראוס-ויינר
כשניטשה בכהארווין ד' יאלוםאחד הספרים הטובים שקראתי מעולם. דמותה ההירואית של לו סלומה כאייקון פמניסטי תשאר חקוקה בלבי לעולמי עד. מומלץ בחום לא רק לחובבי פסיכולוגיה.
המדריך לשוברות הלבבותאורלי קראוס-ויינרזה הספר הראשון של אורלי קראוס ויינר שאני קוראת, ואחריו בכוונתי להמשיך לקרוא ספרים של הסופרת המוכשרת הזאת (לשמחתי גיליתי שהיא כבר כתבה 16 ספרים - מאד משמח לדעת שאמשיך להינות). כמטפלת זוגית ותיקה לא יוצא לי לקרוא יותר מדי ספרים שאינם בתחום המקצועי שלי, וודאי שלא רומנים רומנטיים שמציגים את השגת הגבר המושלם (לצערי, אני מחזיקה בדעה שאין כזה, כמו שאין אשה מושלמת) כתכלית חייה של האשה הממוצעת. אבל חברה (גם מתחום הפסיכולוגיה) המליצה לי על "המדריך לשוברות הלבבות) ואמרה שאפשר למצוא בו התייחסות מרעננת ומקורית לנושא הזוגיות בכלל והחיים בפרט. אז קראתי אותו (בסופ"ש אחד - מה שלא קורה לי לעתים קרובות) והתאהבתי (כן - עם כל הכימיקלים הכיפים שהמוח משחרר בהתאהבות - כפי שקראוס ויינר כותבת ומזהירה מפני לקיחת החלטות גורליות בתקופה הזו). אהבתי את הכתיבה הקלילה והשנונה בה מטפלת הסופרת בנושאים עמוקים שלעתים כה כאובים כמו יחסים בין הורים לילדים ובלבול בין התאהבות לאהבה. אהבתי את המלצות הבלוג (חותמת כמעט על כולן ועל חלק מהן אמליץ למטופלי ומטופלותי). התרגשתי מהמניפסט הפמניסטי בפרולוג שבחוכמה רבה הבהיר שהכותבת אינה רואה בגברים אוייבי המין הנשי, אלא להפך, חושבת שכולנו תינוקות שנשבו בתפיסות חברתיות מטופשות ומיושנות - גברים יותר מנשים אמנם, אך אין זה אומר שצריך להנציח אותן. ויותר מכל אהבתי את העובדה שקראוס ויינר מאמינה באהבה ככוח העצמתי ביותר ביקום וממליצה לא לוותר עליה לעולם. אהבתי גם את המלצת הבלוג לאמץ אמונות שיעזרו לכם להתמודד ביתר קלות עם משברים (למשל האמונה שהכול קורה לטובה ומה שצריך לקרות - יקרה, שלדעתה אפשר לאמץ גם אם את לא מחזיקה באמונות דתיות או רוחניות כלשהן) למעשה, זאת בדיוק הדרך בה ממליצה הפסיכולוגיה הביהביוריסטית להתייחס לחיים - לאמץ אמונות שעוזרות לך להתמודד ביתר קלות עם החיים. וכשכל העצות החכמות הללו משולבות ברומן מותח, שנון ולעתים אפילו מרגש (לי אישית עמדו דמעות בעינים כשיסמין מגלה מי כתב את הבלוג) שגם מותח ביקורת בנימה משועשעת על תעשיית החתונות שהשתלטה על עולמנו, זה פשוט עשה לי חשק למהר ולקרוא את שאר ספריה של קראוס ויינר כדי לגלות מה היא חושבת על תחומים אחרים בחיינו. אני אמליץ עליו אישית לקולגות שלי כספר חובה שנקרא כזכות, אבל כאן אני פשוט ממליצה עליו בחום לכולם!
המדריך לשוברות הלבבותאורלי קראוס-ויינרזה הספר הראשון של אורלי קראוס ויינר שאני קוראת, ואחריו בכוונתי להמשיך לקרוא ספרים של הסופרת המוכשרת הזאת (לשמחתי גיליתי שהיא כבר כתבה 16 ספרים - מאד משמח לדעת שאמשיך להינות). כמטפלת זוגית ותיקה לא יוצא לי לקרוא יותר מדי ספרים שאינם בתחום המקצועי שלי, וודאי שלא רומנים רומנטיים שמציגים את השגת הגבר המושלם (לצערי, אני מחזיקה בדעה שאין כזה, כמו שאין אשה מושלמת) כתכלית חייה של האשה הממוצעת. אבל חברה (גם מתחום הפסיכולוגיה) המליצה לי על "המדריך לשוברות הלבבות) ואמרה שאפשר למצוא בו התייחסות מרעננת ומקורית לנושא הזוגיות בכלל והחיים בפרט. אז קראתי אותו (בסופ"ש אחד - מה שלא קורה לי לעתים קרובות) והתאהבתי (כן - עם כל הכימיקלים הכיפים שהמוח משחרר בהתאהבות - כפי שקראוס ויינר כותבת ומזהירה מפני לקיחת החלטות גורליות בתקופה הזו). אהבתי את הכתיבה הקלילה והשנונה בה מטפלת הסופרת בנושאים עמוקים שלעתים כה כאובים כמו יחסים בין הורים לילדים ובלבול בין התאהבות לאהבה. אהבתי את המלצות הבלוג (חותמת כמעט על כולן ועל חלק מהן אמליץ למטופלי ומטופלותי). התרגשתי מהמניפסט הפמניסטי בפרולוג שבחוכמה רבה הבהיר שהכותבת אינה רואה בגברים אוייבי המין הנשי, אלא להפך, חושבת שכולנו תינוקות שנשבו בתפיסות חברתיות מטופשות ומיושנות - גברים יותר מנשים אמנם, אך אין זה אומר שצריך להנציח אותן. ויותר מכל אהבתי את העובדה שקראוס ויינר מאמינה באהבה ככוח העצמתי ביותר ביקום וממליצה לא לוותר עליה לעולם. אהבתי גם את המלצת הבלוג לאמץ אמונות שיעזרו לכם להתמודד ביתר קלות עם משברים (למשל האמונה שהכול קורה לטובה ומה שצריך לקרות - יקרה, שלדעתה אפשר לאמץ גם אם את לא מחזיקה באמונות דתיות או רוחניות כלשהן) למעשה, זאת בדיוק הדרך בה ממליצה הפסיכולוגיה הביהביוריסטית להתייחס לחיים - לאמץ אמונות שעוזרות לך להתמודד ביתר קלות עם החיים. וכשכל העצות החכמות הללו משולבות ברומן מותח, שנון ולעתים אפילו מרגש (לי אישית עמדו דמעות בעינים כשיסמין מגלה מי כתב את הבלוג) שגם מותח ביקורת בנימה משועשעת על תעשיית החתונות שהשתלטה על עולמנו, זה פשוט עשה לי חשק למהר ולקרוא את שאר ספריה של קראוס ויינר כדי לגלות מה היא חושבת על תחומים אחרים בחיינו. אני אמליץ עליו אישית לקולגות שלי כספר חובה שנקרא כזכות, אבל כאן אני פשוט ממליצה עליו בחום לכולם!
על הספהארווין ד' יאלוםבמילה אחת -מאכזב. בשתי מילים - ציפיתי ליותר. ואיך אפשר היה שלא לצפות אחרי כשניטשה בכה המופלא? לקחתי אתי את הספר לטיסה לניו יורק, ואם היה לי ספר אחר, הייתי מפסיקה באמצע. אבל לא היה לי, אז המשכתי עד הסוף, וממש התאכזבתי, התחושה הייתה שהמחבר, פסיכולוג בעצמו מנסה להציג תזה משלו לגבי יחסי מטפל - מטופל, שזה בסדר גמור, אבל הרומן עצמו היה בפירוש לא מעניין, וחבל.
המדריך לשוברות הלבבותאורלי קראוס-ויינרזה הספר הראשון של אורלי קראוס ויינר שאני קוראת, ואחריו בכוונתי להמשיך לקרוא ספרים של הסופרת המוכשרת הזאת (לשמחתי גיליתי שהיא כבר כתבה 16 ספרים - מאד משמח לדעת שאמשיך להינות). כמטפלת זוגית ותיקה לא יוצא לי לקרוא יותר מדי ספרים שאינם בתחום המקצועי שלי, וודאי שלא רומנים רומנטיים שמציגים את השגת הגבר המושלם (לצערי, אני מחזיקה בדעה שאין כזה, כמו שאין אשה מושלמת) כתכלית חייה של האשה הממוצעת. אבל חברה (גם מתחום הפסיכולוגיה) המליצה לי על "המדריך לשוברות הלבבות) ואמרה שאפשר למצוא בו התייחסות מרעננת ומקורית לנושא הזוגיות בכלל והחיים בפרט. אז קראתי אותו (בסופ"ש אחד - מה שלא קורה לי לעתים קרובות) והתאהבתי (כן - עם כל הכימיקלים הכיפים שהמוח משחרר בהתאהבות - כפי שקראוס ויינר כותבת ומזהירה מפני לקיחת החלטות גורליות בתקופה הזו). אהבתי את הכתיבה הקלילה והשנונה בה מטפלת הסופרת בנושאים עמוקים שלעתים כה כאובים כמו יחסים בין הורים לילדים ובלבול בין התאהבות לאהבה. אהבתי את המלצות הבלוג (חותמת כמעט על כולן ועל חלק מהן אמליץ למטופלי ומטופלותי). התרגשתי מהמניפסט הפמניסטי בפרולוג שבחוכמה רבה הבהיר שהכותבת אינה רואה בגברים אוייבי המין הנשי, אלא להפך, חושבת שכולנו תינוקות שנשבו בתפיסות חברתיות מטופשות ומיושנות - גברים יותר מנשים אמנם, אך אין זה אומר שצריך להנציח אותן. ויותר מכל אהבתי את העובדה שקראוס ויינר מאמינה באהבה ככוח העצמתי ביותר ביקום וממליצה לא לוותר עליה לעולם. אהבתי גם את המלצת הבלוג לאמץ אמונות שיעזרו לכם להתמודד ביתר קלות עם משברים (למשל האמונה שהכול קורה לטובה ומה שצריך לקרות - יקרה, שלדעתה אפשר לאמץ גם אם את לא מחזיקה באמונות דתיות או רוחניות כלשהן) למעשה, זאת בדיוק הדרך בה ממליצה הפסיכולוגיה הביהביוריסטית להתייחס לחיים - לאמץ אמונות שעוזרות לך להתמודד ביתר קלות עם החיים. וכשכל העצות החכמות הללו משולבות ברומן מותח, שנון ולעתים אפילו מרגש (לי אישית עמדו דמעות בעינים כשיסמין מגלה מי כתב את הבלוג) שגם מותח ביקורת בנימה משועשעת על תעשיית החתונות שהשתלטה על עולמנו, זה פשוט עשה לי חשק למהר ולקרוא את שאר ספריה של קראוס ויינר כדי לגלות מה היא חושבת על תחומים אחרים בחיינו. אני אמליץ עליו אישית לקולגות שלי כספר חובה שנקרא כזכות, אבל כאן אני פשוט ממליצה עליו בחום לכולם!
המדריך לשוברות הלבבותאורלי קראוס-ויינרזה הספר הראשון של אורלי קראוס ויינר שאני קוראת, ואחריו בכוונתי להמשיך לקרוא ספרים של הסופרת המוכשרת הזאת (לשמחתי גיליתי שהיא כבר כתבה 16 ספרים - מאד משמח לדעת שאמשיך להינות). כמטפלת זוגית ותיקה לא יוצא לי לקרוא יותר מדי ספרים שאינם בתחום המקצועי שלי, וודאי שלא רומנים רומנטיים שמציגים את השגת הגבר המושלם (לצערי, אני מחזיקה בדעה שאין כזה, כמו שאין אשה מושלמת) כתכלית חייה של האשה הממוצעת. אבל חברה (גם מתחום הפסיכולוגיה) המליצה לי על "המדריך לשוברות הלבבות) ואמרה שאפשר למצוא בו התייחסות מרעננת ומקורית לנושא הזוגיות בכלל והחיים בפרט. אז קראתי אותו (בסופ"ש אחד - מה שלא קורה לי לעתים קרובות) והתאהבתי (כן - עם כל הכימיקלים הכיפים שהמוח משחרר בהתאהבות - כפי שקראוס ויינר כותבת ומזהירה מפני לקיחת החלטות גורליות בתקופה הזו). אהבתי את הכתיבה הקלילה והשנונה בה מטפלת הסופרת בנושאים עמוקים שלעתים כה כאובים כמו יחסים בין הורים לילדים ובלבול בין התאהבות לאהבה. אהבתי את המלצות הבלוג (חותמת כמעט על כולן ועל חלק מהן אמליץ למטופלי ומטופלותי). התרגשתי מהמניפסט הפמניסטי בפרולוג שבחוכמה רבה הבהיר שהכותבת אינה רואה בגברים אוייבי המין הנשי, אלא להפך, חושבת שכולנו תינוקות שנשבו בתפיסות חברתיות מטופשות ומיושנות - גברים יותר מנשים אמנם, אך אין זה אומר שצריך להנציח אותן. ויותר מכל אהבתי את העובדה שקראוס ויינר מאמינה באהבה ככוח העצמתי ביותר ביקום וממליצה לא לוותר עליה לעולם. אהבתי גם את המלצת הבלוג לאמץ אמונות שיעזרו לכם להתמודד ביתר קלות עם משברים (למשל האמונה שהכול קורה לטובה ומה שצריך לקרות - יקרה, שלדעתה אפשר לאמץ גם אם את לא מחזיקה באמונות דתיות או רוחניות כלשהן) למעשה, זאת בדיוק הדרך בה ממליצה הפסיכולוגיה הביהביוריסטית להתייחס לחיים - לאמץ אמונות שעוזרות לך להתמודד ביתר קלות עם החיים. וכשכל העצות החכמות הללו משולבות ברומן מותח, שנון ולעתים אפילו מרגש (לי אישית עמדו דמעות בעינים כשיסמין מגלה מי כתב את הבלוג) שגם מותח ביקורת בנימה משועשעת על תעשיית החתונות שהשתלטה על עולמנו, זה פשוט עשה לי חשק למהר ולקרוא את שאר ספריה של קראוס ויינר כדי לגלות מה היא חושבת על תחומים אחרים בחיינו. אני אמליץ עליו אישית לקולגות שלי כספר חובה שנקרא כזכות, אבל כאן אני פשוט ממליצה עליו בחום לכולם!
