ספר מעולה. ספר נוער מעורר מחשבה ונוגע ללב, על רקע של עוני וכאב. אני חושבת שזה לא רק ספר לנוער, אבל לא כל מבוגר יהנה ממנו. אני לא חושבת שהדמויות שטוחות, וסול הגיבורה היא לא פיה מושלמת. היא מקנאה בחברתה ונוטרת לה טינה והיא מתמודדת עם הרגשות האלה במקביל לדברים האחרים במהלך הספר, לעזרה שלה. זה לא ספר סתמי. במיוחד השאיר בי משהו הקטע עם הקרמבואים. לשכונת העוני של סול מגיעה משאית מלאה קרמבו, אותו מחלקים בחינם לכל הילדים. סול מתיישבת שם אחרי שכולם הלכו אחרי הבלגן והעטיפות מתפזרות, ואז היא רואה על העטיפה של הקרמבו את תאריך התפוגה שעבר מזמן. "האנשים הטובים" חילקו לילדים קרמבו שפג תוקפו. העלילה המרכזית היא מעשיה הטובים של סול. זה באמת ספר אופטימי ומציג ילדה שמשנה כאן משהו בטוב הלב שלה ועזרה האמיתית שלה לזולת. אז אולי זה לא הספר הכי ריאליסטי ואמין, כי הוא אופטימי? כי אין כאן כאלה אנשים? אני לא ממש חושבת ככה, ואני אוהבת את הספר הזה. זה ספר מעורר תקוה. תקוה שיש כאן עוד אנשים טובים, גם בעולם הזה וזה שמתואר בספר, שהילדה האחת יכולה לתקן את העולם.