חתול רחובערן בדינריספר קצר, 64 עמודים בלבד. סיימתי לקרוא אותו תוך שעה וחצי. הספר הוא אוטוביוגרפיה כפולה - גם של הסופר ערן בדינרי וגם של חברו אבי בלומשטיין. הספר נפתח בכך שערן מבקש מאבי בשיחת טלפון שיכתוב את תמצית סיפור חייו ושיעביר לו את התוצאה הכתובה. אבי נזרק מיד לתוך קונפליקט - מצד אחד הוא מעולם לא יצר, ומצד שני מדובר בבקשתו של חברו היחיד וקשה לו מאד לסרב. לבסוף הוא מתיישב וכותב במשך כמה שעות מבלי לעצור. מעל הדפים שכתב הוא מניח את הכותרת "חתול רחוב". כשהוא מסיים הוא בולע כדורים, מתאבד. זה הפרולוג, שלושת העמודים הראשונים. אחריהם מתחיל הסיפור "חתול רחוב" ואז מבינים, בין השאר, מדוע ערן ביקש מאבי לכתוב, מדוע הבקשה הייתה עבור אבי קשה מאד, ומדוע אבי בחר להתאבד. הספר מרתק. הכתיבה זורמת אבל דורשת התעמקות. הרגשתי שקראתי משהו שונה, שזו הייתה חווית קריאה רעננה. הדבר היחיד שיש לי ביקורת עליו הוא אורכו הקצר של הספר. אבל מצד שני הרגשתי שקיבלתי מנה שלמה.
חתול רחובערן בדינריספר קצר, 64 עמודים בלבד. סיימתי לקרוא אותו תוך שעה וחצי. הספר הוא אוטוביוגרפיה כפולה - גם של הסופר ערן בדינרי וגם של חברו אבי בלומשטיין. הספר נפתח בכך שערן מבקש מאבי בשיחת טלפון שיכתוב את תמצית סיפור חייו ושיעביר לו את התוצאה הכתובה. אבי נזרק מיד לתוך קונפליקט - מצד אחד הוא מעולם לא יצר, ומצד שני מדובר בבקשתו של חברו היחיד וקשה לו מאד לסרב. לבסוף הוא מתיישב וכותב במשך כמה שעות מבלי לעצור. מעל הדפים שכתב הוא מניח את הכותרת "חתול רחוב". כשהוא מסיים הוא בולע כדורים, מתאבד. זה הפרולוג, שלושת העמודים הראשונים. אחריהם מתחיל הסיפור "חתול רחוב" ואז מבינים, בין השאר, מדוע ערן ביקש מאבי לכתוב, מדוע הבקשה הייתה עבור אבי קשה מאד, ומדוע אבי בחר להתאבד. הספר מרתק. הכתיבה זורמת אבל דורשת התעמקות. הרגשתי שקראתי משהו שונה, שזו הייתה חווית קריאה רעננה. הדבר היחיד שיש לי ביקורת עליו הוא אורכו הקצר של הספר. אבל מצד שני הרגשתי שקיבלתי מנה שלמה.
חתול רחובערן בדינריספר קצר, 64 עמודים בלבד. סיימתי לקרוא אותו תוך שעה וחצי. הספר הוא אוטוביוגרפיה כפולה - גם של הסופר ערן בדינרי וגם של חברו אבי בלומשטיין. הספר נפתח בכך שערן מבקש מאבי בשיחת טלפון שיכתוב את תמצית סיפור חייו ושיעביר לו את התוצאה הכתובה. אבי נזרק מיד לתוך קונפליקט - מצד אחד הוא מעולם לא יצר, ומצד שני מדובר בבקשתו של חברו היחיד וקשה לו מאד לסרב. לבסוף הוא מתיישב וכותב במשך כמה שעות מבלי לעצור. מעל הדפים שכתב הוא מניח את הכותרת "חתול רחוב". כשהוא מסיים הוא בולע כדורים, מתאבד. זה הפרולוג, שלושת העמודים הראשונים. אחריהם מתחיל הסיפור "חתול רחוב" ואז מבינים, בין השאר, מדוע ערן ביקש מאבי לכתוב, מדוע הבקשה הייתה עבור אבי קשה מאד, ומדוע אבי בחר להתאבד. הספר מרתק. הכתיבה זורמת אבל דורשת התעמקות. הרגשתי שקראתי משהו שונה, שזו הייתה חווית קריאה רעננה. הדבר היחיד שיש לי ביקורת עליו הוא אורכו הקצר של הספר. אבל מצד שני הרגשתי שקיבלתי מנה שלמה.
חתול רחובערן בדינריספר קצר, 64 עמודים בלבד. סיימתי לקרוא אותו תוך שעה וחצי. הספר הוא אוטוביוגרפיה כפולה - גם של הסופר ערן בדינרי וגם של חברו אבי בלומשטיין. הספר נפתח בכך שערן מבקש מאבי בשיחת טלפון שיכתוב את תמצית סיפור חייו ושיעביר לו את התוצאה הכתובה. אבי נזרק מיד לתוך קונפליקט - מצד אחד הוא מעולם לא יצר, ומצד שני מדובר בבקשתו של חברו היחיד וקשה לו מאד לסרב. לבסוף הוא מתיישב וכותב במשך כמה שעות מבלי לעצור. מעל הדפים שכתב הוא מניח את הכותרת "חתול רחוב". כשהוא מסיים הוא בולע כדורים, מתאבד. זה הפרולוג, שלושת העמודים הראשונים. אחריהם מתחיל הסיפור "חתול רחוב" ואז מבינים, בין השאר, מדוע ערן ביקש מאבי לכתוב, מדוע הבקשה הייתה עבור אבי קשה מאד, ומדוע אבי בחר להתאבד. הספר מרתק. הכתיבה זורמת אבל דורשת התעמקות. הרגשתי שקראתי משהו שונה, שזו הייתה חווית קריאה רעננה. הדבר היחיד שיש לי ביקורת עליו הוא אורכו הקצר של הספר. אבל מצד שני הרגשתי שקיבלתי מנה שלמה.
חתול רחובערן בדינריספר קצר, 64 עמודים בלבד. סיימתי לקרוא אותו תוך שעה וחצי. הספר הוא אוטוביוגרפיה כפולה - גם של הסופר ערן בדינרי וגם של חברו אבי בלומשטיין. הספר נפתח בכך שערן מבקש מאבי בשיחת טלפון שיכתוב את תמצית סיפור חייו ושיעביר לו את התוצאה הכתובה. אבי נזרק מיד לתוך קונפליקט - מצד אחד הוא מעולם לא יצר, ומצד שני מדובר בבקשתו של חברו היחיד וקשה לו מאד לסרב. לבסוף הוא מתיישב וכותב במשך כמה שעות מבלי לעצור. מעל הדפים שכתב הוא מניח את הכותרת "חתול רחוב". כשהוא מסיים הוא בולע כדורים, מתאבד. זה הפרולוג, שלושת העמודים הראשונים. אחריהם מתחיל הסיפור "חתול רחוב" ואז מבינים, בין השאר, מדוע ערן ביקש מאבי לכתוב, מדוע הבקשה הייתה עבור אבי קשה מאד, ומדוע אבי בחר להתאבד. הספר מרתק. הכתיבה זורמת אבל דורשת התעמקות. הרגשתי שקראתי משהו שונה, שזו הייתה חווית קריאה רעננה. הדבר היחיד שיש לי ביקורת עליו הוא אורכו הקצר של הספר. אבל מצד שני הרגשתי שקיבלתי מנה שלמה.
חתול רחובערן בדינריספר קצר, 64 עמודים בלבד. סיימתי לקרוא אותו תוך שעה וחצי. הספר הוא אוטוביוגרפיה כפולה - גם של הסופר ערן בדינרי וגם של חברו אבי בלומשטיין. הספר נפתח בכך שערן מבקש מאבי בשיחת טלפון שיכתוב את תמצית סיפור חייו ושיעביר לו את התוצאה הכתובה. אבי נזרק מיד לתוך קונפליקט - מצד אחד הוא מעולם לא יצר, ומצד שני מדובר בבקשתו של חברו היחיד וקשה לו מאד לסרב. לבסוף הוא מתיישב וכותב במשך כמה שעות מבלי לעצור. מעל הדפים שכתב הוא מניח את הכותרת "חתול רחוב". כשהוא מסיים הוא בולע כדורים, מתאבד. זה הפרולוג, שלושת העמודים הראשונים. אחריהם מתחיל הסיפור "חתול רחוב" ואז מבינים, בין השאר, מדוע ערן ביקש מאבי לכתוב, מדוע הבקשה הייתה עבור אבי קשה מאד, ומדוע אבי בחר להתאבד. הספר מרתק. הכתיבה זורמת אבל דורשת התעמקות. הרגשתי שקראתי משהו שונה, שזו הייתה חווית קריאה רעננה. הדבר היחיד שיש לי ביקורת עליו הוא אורכו הקצר של הספר. אבל מצד שני הרגשתי שקיבלתי מנה שלמה.