סצנה לקוחה ממש מסרט הוליוודי: טאמילה מגיעה לבית המשפט לאחר שנכשלה בראיון במחלקת ההגירה וכעת היא בבית המשפט בכדי שיאשרו ויבטלו את ההחלטה של מחלקת ההגירה. כמובן שהיא עמדה בבית המשפט חזקה ואיתנה ונתנה נאום סוער וסוחף עד כמה שאמריקה היא החלום ועד כמה מגיע לה להיות מאושרת וכו' וכו'...כמובן שהיא קיבלה את הויזה!
כמובן שהספר נגמר בסוף טוב הכל טוב והכל הסתדר כפי שכולם רצו.
לדעתי הספר די נמרח היה ניתן לקצרו בכמה עשרות עמודים.
בקיצור היה ניתן לוותר על ספר ההמשך הזה....

קשה לתאר כמה שמחתי לגלות שיש המשך לספר "רעלה של ורדים" שהשאיר אותי עם טעם של עוד. לצערי הספר כתוב בשפה פשוטה מאוד, טאמי מתגלה עם אישיות רדודה ללא תוכן שבא לגלות אותו. התשבוחות הלא הגיוניות בכל שורה שניה בספר אודות "אמריקה...אמריקה..." מעיק. לפעמים בא לי לצעוק: אייק מגיע לך יותר מזה...