גבר אישה ציפור הוא אחד הספרים הישראלים המשובחים שקראתי בשנים האחרונות, אם לא המשובח ביותר, איריס אליה כהן היא אמנית של מילה, היא משחקת עם השפה העיברית כאילו היתה גומי לעיסה, חווית הקריאה בספר היא כמו להיות בלונה פארק של מילים, תענוג צרוף. הספר מספר את סיפור אהבתם רבת השנים של דליה ויואל. הזדהיתי עם תחושותיה של דליה, כשכעסה, כשאהבה, כשנטשה ובעיקר כשהתגעגעה, ערגה ועקבה אחר ההתקדמות של יואל במישור הציבורי , יואל שלה לקהל הרחב, יואל של חדר המיטות ושל המילים היפות. הסיפור מתואר בעיקר מנקודת מבטה של דליה, לאחר שנתקלת בתמונה של יואל שלה בכתבת צד של עיתון יומי, התמונה מעלה בה געגוע ישן-חדש והקורא מתוודע לאט אבל בטוח לסיפור אהבתם המלא מיום היפגשם בגן הילדים, דרך הפרידות הכפויות והפרידות היזומות, דרך אהבתם לאחרים ובעיקר אהבתם אחד לשני. אני חייבת לחזור שוב לשפה העשירה והמעשירה שאיריס משתמשת בה, גן עדן של מילים עיבריות, צחות, בספר משולבים קטעים קצרים מנוקדים, רגעים קטנים גדולים של קסם, מנוקזים, מה שמוסיף עוד נקודת השקפה על הדברים שנכתבו בפרק לפניהן. לסיכום, כל מי שאוהב סיפורי אהבה מציאותיים, כל מי שאוהב ספרות עיברית יפה חייב(!!!) להתוודע לספר המקסים הזה.

גבר אישה ציפור הוא אחד הספרים הישראלים המשובחים שקראתי בשנים האחרונות, אם לא המשובח ביותר, איריס אליה כהן היא אמנית של מילה, היא משחקת עם השפה העיברית כאילו היתה גומי לעיסה, חווית הקריאה בספר היא כמו להיות בלונה פארק של מילים, תענוג צרוף. הספר מספר את סיפור אהבתם רבת השנים של דליה ויואל. הזדהיתי עם תחושותיה של דליה, כשכעסה, כשאהבה, כשנטשה ובעיקר כשהתגעגעה, ערגה ועקבה אחר ההתקדמות של יואל במישור הציבורי , יואל שלה לקהל הרחב, יואל של חדר המיטות ושל המילים היפות. הסיפור מתואר בעיקר מנקודת מבטה של דליה, לאחר שנתקלת בתמונה של יואל שלה בכתבת צד של עיתון יומי, התמונה מעלה בה געגוע ישן-חדש והקורא מתוודע לאט אבל בטוח לסיפור אהבתם המלא מיום היפגשם בגן הילדים, דרך הפרידות הכפויות והפרידות היזומות, דרך אהבתם לאחרים ובעיקר אהבתם אחד לשני. אני חייבת לחזור שוב לשפה העשירה והמעשירה שאיריס משתמשת בה, גן עדן של מילים עיבריות, צחות, בספר משולבים קטעים קצרים מנוקדים, רגעים קטנים גדולים של קסם, מנוקזים, מה שמוסיף עוד נקודת השקפה על הדברים שנכתבו בפרק לפניהן. לסיכום, כל מי שאוהב סיפורי אהבה מציאותיים, כל מי שאוהב ספרות עיברית יפה חייב(!!!) להתוודע לספר המקסים הזה.

גבר אישה ציפור הוא אחד הספרים הישראלים המשובחים שקראתי בשנים האחרונות, אם לא המשובח ביותר, איריס אליה כהן היא אמנית של מילה, היא משחקת עם השפה העיברית כאילו היתה גומי לעיסה, חווית הקריאה בספר היא כמו להיות בלונה פארק של מילים, תענוג צרוף. הספר מספר את סיפור אהבתם רבת השנים של דליה ויואל. הזדהיתי עם תחושותיה של דליה, כשכעסה, כשאהבה, כשנטשה ובעיקר כשהתגעגעה, ערגה ועקבה אחר ההתקדמות של יואל במישור הציבורי , יואל שלה לקהל הרחב, יואל של חדר המיטות ושל המילים היפות. הסיפור מתואר בעיקר מנקודת מבטה של דליה, לאחר שנתקלת בתמונה של יואל שלה בכתבת צד של עיתון יומי, התמונה מעלה בה געגוע ישן-חדש והקורא מתוודע לאט אבל בטוח לסיפור אהבתם המלא מיום היפגשם בגן הילדים, דרך הפרידות הכפויות והפרידות היזומות, דרך אהבתם לאחרים ובעיקר אהבתם אחד לשני. אני חייבת לחזור שוב לשפה העשירה והמעשירה שאיריס משתמשת בה, גן עדן של מילים עיבריות, צחות, בספר משולבים קטעים קצרים מנוקדים, רגעים קטנים גדולים של קסם, מנוקזים, מה שמוסיף עוד נקודת השקפה על הדברים שנכתבו בפרק לפניהן. לסיכום, כל מי שאוהב סיפורי אהבה מציאותיים, כל מי שאוהב ספרות עיברית יפה חייב(!!!) להתוודע לספר המקסים הזה.

גבר אישה ציפור הוא אחד הספרים הישראלים המשובחים שקראתי בשנים האחרונות, אם לא המשובח ביותר, איריס אליה כהן היא אמנית של מילה, היא משחקת עם השפה העיברית כאילו היתה גומי לעיסה, חווית הקריאה בספר היא כמו להיות בלונה פארק של מילים, תענוג צרוף. הספר מספר את סיפור אהבתם רבת השנים של דליה ויואל. הזדהיתי עם תחושותיה של דליה, כשכעסה, כשאהבה, כשנטשה ובעיקר כשהתגעגעה, ערגה ועקבה אחר ההתקדמות של יואל במישור הציבורי , יואל שלה לקהל הרחב, יואל של חדר המיטות ושל המילים היפות. הסיפור מתואר בעיקר מנקודת מבטה של דליה, לאחר שנתקלת בתמונה של יואל שלה בכתבת צד של עיתון יומי, התמונה מעלה בה געגוע ישן-חדש והקורא מתוודע לאט אבל בטוח לסיפור אהבתם המלא מיום היפגשם בגן הילדים, דרך הפרידות הכפויות והפרידות היזומות, דרך אהבתם לאחרים ובעיקר אהבתם אחד לשני. אני חייבת לחזור שוב לשפה העשירה והמעשירה שאיריס משתמשת בה, גן עדן של מילים עיבריות, צחות, בספר משולבים קטעים קצרים מנוקדים, רגעים קטנים גדולים של קסם, מנוקזים, מה שמוסיף עוד נקודת השקפה על הדברים שנכתבו בפרק לפניהן. לסיכום, כל מי שאוהב סיפורי אהבה מציאותיים, כל מי שאוהב ספרות עיברית יפה חייב(!!!) להתוודע לספר המקסים הזה.

גבר אישה ציפור הוא אחד הספרים הישראלים המשובחים שקראתי בשנים האחרונות, אם לא המשובח ביותר, איריס אליה כהן היא אמנית של מילה, היא משחקת עם השפה העיברית כאילו היתה גומי לעיסה, חווית הקריאה בספר היא כמו להיות בלונה פארק של מילים, תענוג צרוף. הספר מספר את סיפור אהבתם רבת השנים של דליה ויואל. הזדהיתי עם תחושותיה של דליה, כשכעסה, כשאהבה, כשנטשה ובעיקר כשהתגעגעה, ערגה ועקבה אחר ההתקדמות של יואל במישור הציבורי , יואל שלה לקהל הרחב, יואל של חדר המיטות ושל המילים היפות. הסיפור מתואר בעיקר מנקודת מבטה של דליה, לאחר שנתקלת בתמונה של יואל שלה בכתבת צד של עיתון יומי, התמונה מעלה בה געגוע ישן-חדש והקורא מתוודע לאט אבל בטוח לסיפור אהבתם המלא מיום היפגשם בגן הילדים, דרך הפרידות הכפויות והפרידות היזומות, דרך אהבתם לאחרים ובעיקר אהבתם אחד לשני. אני חייבת לחזור שוב לשפה העשירה והמעשירה שאיריס משתמשת בה, גן עדן של מילים עיבריות, צחות, בספר משולבים קטעים קצרים מנוקדים, רגעים קטנים גדולים של קסם, מנוקזים, מה שמוסיף עוד נקודת השקפה על הדברים שנכתבו בפרק לפניהן. לסיכום, כל מי שאוהב סיפורי אהבה מציאותיים, כל מי שאוהב ספרות עיברית יפה חייב(!!!) להתוודע לספר המקסים הזה.