לי יניני•לפני 8 שניםספר נהדר. אבל לא הייתי מגדירה אותו כספר נשי. זה ספר לכולםעל הביקורת של niritmz על יד אחות מאת נאוה מקמל-עתיר
יד אחותנאוה מקמל-עתירמהרגע שהתחלתי לקרוא את הספר הוא הילך עלי קסם ושאב אותי לתוכו. נאווה מקמל עתיר ניערה את האבק ממילים וביטויים בעברית שכבר שנים לא קראתי או השתמשתי בהם. זה היה משובב נפש וחלק מהקסם של הספר. הספר מספר את סיפורה של רחל במקביל לסיפורן של 4 דמויות נשיות שחיות בת"א של ימינו. בהתחלה קצת התאכזבתי לגלות שהספר אינו מספר רק את סיפורה של רחל, אלא מתמקד דווקא בדמויות אחרות. היה נראה לי שההתמקדות בהווה חוטאת לסיפור ההיסטורי ולדמות של רחל, אבל ככל שהקריאה התקדמה הבנתי מדוע הסופרת הרגישה שהסיפור של רחל לא יכול להחזיק ספר לבדו, ושמחתי שבחרה להכניס קצת הומור וקלילות באמצעות הדמויות הנשיות מההווה. ככל שהספר התקדם, נשאבתי לסיפורן של סיגי, אופירה וסאשה, והתעניינתי בקורותיהן. נאווה מקמל עתיר הצליחה להעביר גם את האווירה של תל אביב העכשווית וגם את האווירה של תל אביב בסוף שנות ה-20. היה נהדר לקרוא איך הדמויות ההיסטוריות מקבלות אישיות וחיות. ספר נשי נפלא, בעיקר לחובבי ההיסטוריה הישראלית, אבל לא רק.
מחתרת המסילהקולסון וייטהדקורה היא דור שלישי לעבדים באחוזת רנדל בווירגיניה. כשסיזר מציע לה לברוח היא מסרבת בפעם הראשונה, אבל מסכימה בהמשך. דרך קורה אנחנו מתוודעים לחיי העבדים באחוזות הכותנה, לסבל שלהם, לטירוף שסבב אותם. דרך קורה אנחנו מתוודעים גם למחתרת המסילה שפעלה בדרום וסייעה לעבדים להימלט מהאחוזות, ומתוודעים גם לציידי העבדים ולמדיניות הגזע שחיכתה לבני המזל הבודדים שהצליחו להימלט. הספר מאוד קשה לקריאה ולעיתים אף הזכיר לי בתיאוריו ספרי שואה. אבל לא הצלחתי לעזוב את הספר מהרגע שהתחלתי לקרוא אותו. הןא כתוב היטב, מרתק ומתאר תקופה שפחות הכרתי.
מחתרת המסילהקולסון וייטהדקורה היא דור שלישי לעבדים באחוזת רנדל בווירגיניה. כשסיזר מציע לה לברוח היא מסרבת בפעם הראשונה, אבל מסכימה בהמשך. דרך קורה אנחנו מתוודעים לחיי העבדים באחוזות הכותנה, לסבל שלהם, לטירוף שסבב אותם. דרך קורה אנחנו מתוודעים גם למחתרת המסילה שפעלה בדרום וסייעה לעבדים להימלט מהאחוזות, ומתוודעים גם לציידי העבדים ולמדיניות הגזע שחיכתה לבני המזל הבודדים שהצליחו להימלט. הספר מאוד קשה לקריאה ולעיתים אף הזכיר לי בתיאוריו ספרי שואה. אבל לא הצלחתי לעזוב את הספר מהרגע שהתחלתי לקרוא אותו. הןא כתוב היטב, מרתק ומתאר תקופה שפחות הכרתי.
מחתרת המסילהקולסון וייטהדקורה היא דור שלישי לעבדים באחוזת רנדל בווירגיניה. כשסיזר מציע לה לברוח היא מסרבת בפעם הראשונה, אבל מסכימה בהמשך. דרך קורה אנחנו מתוודעים לחיי העבדים באחוזות הכותנה, לסבל שלהם, לטירוף שסבב אותם. דרך קורה אנחנו מתוודעים גם למחתרת המסילה שפעלה בדרום וסייעה לעבדים להימלט מהאחוזות, ומתוודעים גם לציידי העבדים ולמדיניות הגזע שחיכתה לבני המזל הבודדים שהצליחו להימלט. הספר מאוד קשה לקריאה ולעיתים אף הזכיר לי בתיאוריו ספרי שואה. אבל לא הצלחתי לעזוב את הספר מהרגע שהתחלתי לקרוא אותו. הןא כתוב היטב, מרתק ומתאר תקופה שפחות הכרתי.
יד אחותנאוה מקמל-עתירמהרגע שהתחלתי לקרוא את הספר הוא הילך עלי קסם ושאב אותי לתוכו. נאווה מקמל עתיר ניערה את האבק ממילים וביטויים בעברית שכבר שנים לא קראתי או השתמשתי בהם. זה היה משובב נפש וחלק מהקסם של הספר. הספר מספר את סיפורה של רחל במקביל לסיפורן של 4 דמויות נשיות שחיות בת"א של ימינו. בהתחלה קצת התאכזבתי לגלות שהספר אינו מספר רק את סיפורה של רחל, אלא מתמקד דווקא בדמויות אחרות. היה נראה לי שההתמקדות בהווה חוטאת לסיפור ההיסטורי ולדמות של רחל, אבל ככל שהקריאה התקדמה הבנתי מדוע הסופרת הרגישה שהסיפור של רחל לא יכול להחזיק ספר לבדו, ושמחתי שבחרה להכניס קצת הומור וקלילות באמצעות הדמויות הנשיות מההווה. ככל שהספר התקדם, נשאבתי לסיפורן של סיגי, אופירה וסאשה, והתעניינתי בקורותיהן. נאווה מקמל עתיר הצליחה להעביר גם את האווירה של תל אביב העכשווית וגם את האווירה של תל אביב בסוף שנות ה-20. היה נהדר לקרוא איך הדמויות ההיסטוריות מקבלות אישיות וחיות. ספר נשי נפלא, בעיקר לחובבי ההיסטוריה הישראלית, אבל לא רק.
יד אחותנאוה מקמל-עתירמהרגע שהתחלתי לקרוא את הספר הוא הילך עלי קסם ושאב אותי לתוכו. נאווה מקמל עתיר ניערה את האבק ממילים וביטויים בעברית שכבר שנים לא קראתי או השתמשתי בהם. זה היה משובב נפש וחלק מהקסם של הספר. הספר מספר את סיפורה של רחל במקביל לסיפורן של 4 דמויות נשיות שחיות בת"א של ימינו. בהתחלה קצת התאכזבתי לגלות שהספר אינו מספר רק את סיפורה של רחל, אלא מתמקד דווקא בדמויות אחרות. היה נראה לי שההתמקדות בהווה חוטאת לסיפור ההיסטורי ולדמות של רחל, אבל ככל שהקריאה התקדמה הבנתי מדוע הסופרת הרגישה שהסיפור של רחל לא יכול להחזיק ספר לבדו, ושמחתי שבחרה להכניס קצת הומור וקלילות באמצעות הדמויות הנשיות מההווה. ככל שהספר התקדם, נשאבתי לסיפורן של סיגי, אופירה וסאשה, והתעניינתי בקורותיהן. נאווה מקמל עתיר הצליחה להעביר גם את האווירה של תל אביב העכשווית וגם את האווירה של תל אביב בסוף שנות ה-20. היה נהדר לקרוא איך הדמויות ההיסטוריות מקבלות אישיות וחיות. ספר נשי נפלא, בעיקר לחובבי ההיסטוריה הישראלית, אבל לא רק.
נוסעת ללא מלווהסמואל ביורק0don't judge a book by its cover זה כנראה המשפט הכי הולם לספר הזה. הכריכה שלו הבטיחה לי עלילה משתקת על ילדות ללא פנים, משחקי קלאס ברחובות נטושים ונסיעה ללא מלווה. בפועל קיבלתי עשרות סיפורי רקע, אפס מתח ומיה מהממת אחת. הסיפור מגולל את עלילות מונק הולגר, בלש מיוסר (איך לא?) ומיה קריגר- בלשית בעלת כישרון ניחן, מיוסרת לא פחות. הם נקראים לפתור תעלומת ילדות אשר נתלות על עצים, לבושות בשמלת בובה, עליהן ילקוט ופתק- נוסעת ללא מלווה. נשמע מעניין, נכון? אז זהו, שלא. העלילה נמרחת על 150 עמודים יותר מדי,הרבה יותר מדי סיפורי רקע שלא באמת מועילים לסיפור, יותר מדי שמות,יותר מדי דמויות לא רלוונטיות, יותר מדי פרטים שגורמים לך לתהות אם יש לך בעיית זיכרון ופחות מדי מתח. הסיבה היחידה שהמשכתי לקרוא היא מיה, שבאופן מפתיע הסיפור האישי שלה היה הכי מעניין- כל משפחתה מתה אך היא מתייסרת בעיקר בעקבות מות אחותה. ייסוריה מובילים אותה להחלטה לסיים את חייה ולכן מסתגרת ומתבודדת. מסקרן לדעת מה קורה איתה בהמשך ורק בגללה הספר מקבל שלוש כוכבים. קטנים. לא מנצנצים.
