הסופר- גיא צדיק, ללאס ספק בעל כישרון כתיבה ויכולת לתאר תמונה בפרטי פרטים באופן מדוייק ומוחשי. לפעמים הרגשתי שאני קורא שוב את מלכוד 22, רק שאז הוא חזר לעלילה - יותר מדי קפיצות, חוסר סדר, הגזמות, נדידת מחשבות, והומור גרוע (בדיחה אחת טובה בכל הספר). בנוסף לזה, בלי להיות קטרן, לסופר יש אובססיה לא ברורה לאירופאים וגרמנים בפרטים, כמעט כל פרק דחוס ברפרנסים מלאי שבחים - אפילו מכונית פולקסווגן הפכה לתירוץ לחנופות לגרמנים. בלתי נסבל. מה שכן אהבתי זה את הכנות של הסופר - הוא תיאר היטב מה עובר על בחור שמגיע לגיל שבו הוא מבין שהרבה מחלומות הילדות שלו לא יתגשמו. למעשה, בורלא (החבר שזה בטוטו) זה סך הכל טריגר. הוא דמות יחסית שולית בסיפור. הפוקוס האמיתי הוא על השלב המבלבל הזה בחיים שלו, ושל הרבה מאיתנו. זה שלב עם המון חוסר וודאות, בלבול וגם דיכאון. הסופר נמצא במצוקה נפשית וכלכלית, משבר קיומי לכל דבר. באופן אישי הייתי שם, זה הוביל אותי לסלידה ממוסדות החינוך והתעסוקה המסורתיים - עברתי לפיתח אישי ועצמאות פיננסי, בסופו של דבר מצאתי אושר ועושר. לצערי הסופר, לפחות בספרו הראשון, לא מצליח לעשות את המעבר הזה והספר לא מסתיים כמו שצריך. בקצרה - ספר די מעניין ומקורי. שווה קריאה למי שיש זמן.

הסופר- גיא צדיק, ללאס ספק בעל כישרון כתיבה ויכולת לתאר תמונה בפרטי פרטים באופן מדוייק ומוחשי. לפעמים הרגשתי שאני קורא שוב את מלכוד 22, רק שאז הוא חזר לעלילה - יותר מדי קפיצות, חוסר סדר, הגזמות, נדידת מחשבות, והומור גרוע (בדיחה אחת טובה בכל הספר). בנוסף לזה, בלי להיות קטרן, לסופר יש אובססיה לא ברורה לאירופאים וגרמנים בפרטים, כמעט כל פרק דחוס ברפרנסים מלאי שבחים - אפילו מכונית פולקסווגן הפכה לתירוץ לחנופות לגרמנים. בלתי נסבל. מה שכן אהבתי זה את הכנות של הסופר - הוא תיאר היטב מה עובר על בחור שמגיע לגיל שבו הוא מבין שהרבה מחלומות הילדות שלו לא יתגשמו. למעשה, בורלא (החבר שזה בטוטו) זה סך הכל טריגר. הוא דמות יחסית שולית בסיפור. הפוקוס האמיתי הוא על השלב המבלבל הזה בחיים שלו, ושל הרבה מאיתנו. זה שלב עם המון חוסר וודאות, בלבול וגם דיכאון. הסופר נמצא במצוקה נפשית וכלכלית, משבר קיומי לכל דבר. באופן אישי הייתי שם, זה הוביל אותי לסלידה ממוסדות החינוך והתעסוקה המסורתיים - עברתי לפיתח אישי ועצמאות פיננסי, בסופו של דבר מצאתי אושר ועושר. לצערי הסופר, לפחות בספרו הראשון, לא מצליח לעשות את המעבר הזה והספר לא מסתיים כמו שצריך. בקצרה - ספר די מעניין ומקורי. שווה קריאה למי שיש זמן.

הסופר- גיא צדיק, ללאס ספק בעל כישרון כתיבה ויכולת לתאר תמונה בפרטי פרטים באופן מדוייק ומוחשי. לפעמים הרגשתי שאני קורא שוב את מלכוד 22, רק שאז הוא חזר לעלילה - יותר מדי קפיצות, חוסר סדר, הגזמות, נדידת מחשבות, והומור גרוע (בדיחה אחת טובה בכל הספר). בנוסף לזה, בלי להיות קטרן, לסופר יש אובססיה לא ברורה לאירופאים וגרמנים בפרטים, כמעט כל פרק דחוס ברפרנסים מלאי שבחים - אפילו מכונית פולקסווגן הפכה לתירוץ לחנופות לגרמנים. בלתי נסבל. מה שכן אהבתי זה את הכנות של הסופר - הוא תיאר היטב מה עובר על בחור שמגיע לגיל שבו הוא מבין שהרבה מחלומות הילדות שלו לא יתגשמו. למעשה, בורלא (החבר שזה בטוטו) זה סך הכל טריגר. הוא דמות יחסית שולית בסיפור. הפוקוס האמיתי הוא על השלב המבלבל הזה בחיים שלו, ושל הרבה מאיתנו. זה שלב עם המון חוסר וודאות, בלבול וגם דיכאון. הסופר נמצא במצוקה נפשית וכלכלית, משבר קיומי לכל דבר. באופן אישי הייתי שם, זה הוביל אותי לסלידה ממוסדות החינוך והתעסוקה המסורתיים - עברתי לפיתח אישי ועצמאות פיננסי, בסופו של דבר מצאתי אושר ועושר. לצערי הסופר, לפחות בספרו הראשון, לא מצליח לעשות את המעבר הזה והספר לא מסתיים כמו שצריך. בקצרה - ספר די מעניין ומקורי. שווה קריאה למי שיש זמן.

הסופר- גיא צדיק, ללאס ספק בעל כישרון כתיבה ויכולת לתאר תמונה בפרטי פרטים באופן מדוייק ומוחשי. לפעמים הרגשתי שאני קורא שוב את מלכוד 22, רק שאז הוא חזר לעלילה - יותר מדי קפיצות, חוסר סדר, הגזמות, נדידת מחשבות, והומור גרוע (בדיחה אחת טובה בכל הספר). בנוסף לזה, בלי להיות קטרן, לסופר יש אובססיה לא ברורה לאירופאים וגרמנים בפרטים, כמעט כל פרק דחוס ברפרנסים מלאי שבחים - אפילו מכונית פולקסווגן הפכה לתירוץ לחנופות לגרמנים. בלתי נסבל. מה שכן אהבתי זה את הכנות של הסופר - הוא תיאר היטב מה עובר על בחור שמגיע לגיל שבו הוא מבין שהרבה מחלומות הילדות שלו לא יתגשמו. למעשה, בורלא (החבר שזה בטוטו) זה סך הכל טריגר. הוא דמות יחסית שולית בסיפור. הפוקוס האמיתי הוא על השלב המבלבל הזה בחיים שלו, ושל הרבה מאיתנו. זה שלב עם המון חוסר וודאות, בלבול וגם דיכאון. הסופר נמצא במצוקה נפשית וכלכלית, משבר קיומי לכל דבר. באופן אישי הייתי שם, זה הוביל אותי לסלידה ממוסדות החינוך והתעסוקה המסורתיים - עברתי לפיתח אישי ועצמאות פיננסי, בסופו של דבר מצאתי אושר ועושר. לצערי הסופר, לפחות בספרו הראשון, לא מצליח לעשות את המעבר הזה והספר לא מסתיים כמו שצריך. בקצרה - ספר די מעניין ומקורי. שווה קריאה למי שיש זמן.

הסופר- גיא צדיק, ללאס ספק בעל כישרון כתיבה ויכולת לתאר תמונה בפרטי פרטים באופן מדוייק ומוחשי. לפעמים הרגשתי שאני קורא שוב את מלכוד 22, רק שאז הוא חזר לעלילה - יותר מדי קפיצות, חוסר סדר, הגזמות, נדידת מחשבות, והומור גרוע (בדיחה אחת טובה בכל הספר). בנוסף לזה, בלי להיות קטרן, לסופר יש אובססיה לא ברורה לאירופאים וגרמנים בפרטים, כמעט כל פרק דחוס ברפרנסים מלאי שבחים - אפילו מכונית פולקסווגן הפכה לתירוץ לחנופות לגרמנים. בלתי נסבל. מה שכן אהבתי זה את הכנות של הסופר - הוא תיאר היטב מה עובר על בחור שמגיע לגיל שבו הוא מבין שהרבה מחלומות הילדות שלו לא יתגשמו. למעשה, בורלא (החבר שזה בטוטו) זה סך הכל טריגר. הוא דמות יחסית שולית בסיפור. הפוקוס האמיתי הוא על השלב המבלבל הזה בחיים שלו, ושל הרבה מאיתנו. זה שלב עם המון חוסר וודאות, בלבול וגם דיכאון. הסופר נמצא במצוקה נפשית וכלכלית, משבר קיומי לכל דבר. באופן אישי הייתי שם, זה הוביל אותי לסלידה ממוסדות החינוך והתעסוקה המסורתיים - עברתי לפיתח אישי ועצמאות פיננסי, בסופו של דבר מצאתי אושר ועושר. לצערי הסופר, לפחות בספרו הראשון, לא מצליח לעשות את המעבר הזה והספר לא מסתיים כמו שצריך. בקצרה - ספר די מעניין ומקורי. שווה קריאה למי שיש זמן.

ספר מעולה. פרופ' דניאל שכטר, מהמובילים בחקר הזיכרון האנושי, נותן בספרו מבט מעמיק שמגובה במחקרים לגבי איך עובד הזיכרון. את המידע העצום הזה הוא הצליח לדחוס ולקטלג לשבעה סוגים של כשלי זיכרון, והכל עם אנקדוטות יומיומיות וכתיבה קולחת. מנגד, הספר עוסק גם לא מעט במחשבות טורדניות ודיכאון. לסיכום, למרות שהספר נכתב לפני 17 שנה, המידע בו עדיין עדכני, ומומלץ למי שמעוניין להבין איך עובד המוח ואיך לשפר את הזיכרון. אחרי הכל, העלת מודעות עצמית היא 50% מהפתרון.