האוקיינוס כראי הנפש
הספר אור בין אוקיינוסים, גרם לי טלטלה וסערת נפש גדולה. בקשתי לכתוב עליו ביקורת ולא הצלחתי.
היה משהו עמוק בספר שנגע בנימי נפשי, אך לא ידעתי מהו.
התחלתי לכתוב לתוך המחשב, הגיגים, שברי משפטים שעלו בליבי לאחר סיום הספר, כרמזים לסמליו העמוקים המבקשים להתפענח.
• האם אורו של המגדלור הוא כמו מצפון אנושי, המכוון אותנו בחשכה ?
• האם הים משקף מצבי רוח אנושיים קוטביים ?
• האם המגדלור מסמל הורות המקנה ביטחון לבני המשפחה ?
השאלות הסתומות האלו, היו מונחות במחשבי זמן רב, הפכתי בהם עד שהבנתי שהמגדלור והים, הם גיבוריו האמתיים של הספר, שחברו לאחת ממטפורת חיי. האם מגדלור דמיוני, הנטוע בטבע סוער, הוא הגורם המשמעותי שנגע בנימי נפשי, וגרם לי עצב מטלטל ?
זיכרון מלפני שנים רבות, ושם הספר אור בין האוקיינוסים, כמוטיב ורמז, נתנו לי קצה של חוט לפענוח סמליו של הרומן. כסטודנט למדתי פסיכולוגיה במסגרת חינוך. שוחחנו על המגדלור כדוגמה לסמל, המייצג על פי קרל יונג, מיתוסים המשותפים לתרבויות שונות, המגדירים מצבים בתת מודע הקולקטיבי. העצמי מייצג, מסע לשלמות, על ידי איחוד ניגודים. הוא כמגדלור בסערת החיים, מאיר ומכוון לנו את דרכנו, לחוף מבטחים, ואילו הצל, דומה לחלקו האטום של המגדלור, מסמל את הצד החשוך באישיותנו, את טראומות העבר, והרוע האנושי, אותם אנו מבקשים להדחיק.
אור בין האוקיינוסים, הוא סיפור של פוסט מלחמה, ופוסט טראומה, כך תפסתי את עוצמת הספר, כסיפור על נפש חייל פגוע ומיוסר, טום שרבורן, החוזר ממלחמת העולם הראשונה, מלא ברגשות אשם. הוא יוצא למסע אישי לאי ג'ואנוס רוק במערב אוסטרליה, המרוחק והמבודד ובו מגדלור, למסע של גאולה למחוזות הכאב הפנימיים, בכדי להתמודד עם הצללים והסיוטים המודחקים. דרך הקשבה והתבוננות בים וסמליו הוא מבקש מרפא. הטראומה, והרוע האנושי הם המפתחות להבנת העלילה.
