"חמצן דליל" לקח אותי למקום שלא הייתי בו. והנה, הייתי שם. נכנסתי לנבכי האמונה הבודהיסטית, נשמתי אוויר פסגות נקי, הבטתי באגמים של טיבט, ובעיקר ראיתי איך טוב ורע מתערבבים, מתרכבים למשהו מאוד לא פשוט ומאוד לא פשטני. למשהו שדורש להתעמק ולבחון הכול. וכל זה קרה תוך כדי שסיפורו של רועי, בחור צער אחרי הצבא שהגיע להודו כדי למצוא שקט לנפשו הסוערת, מתערבב בהיסטוריה, בגיאוגרפיה, בתרבויות ובפוליטיקה המורכבת של טיבט, של קהילת הגולים בדהרמסאלה ושל המטענים שהוא הביא איתו מישראל, כמו גם ברגעים של אהבת גוף ונפש. מותח ומרתק עד המילה האחרונה. מומלץ בחום!