בעיקרון, לא קראתי ספרים בערך שלוש שנים - כי התעצלתי ללכת לספריה. אבל אמרתי לעצמי שאני חייבת להתחיל לקרוא שוב. זה פשוט חלק ממני. שמעתי הרבה על קסנדרה קלייר - אז הלכתי לפני כמה חודשים (קצת באיחור ^^") וקניתי את עיר של עצמות, עיר של אפר, עיר של זכוכית ומלאך מכני $: קודם כל קראתי את השלושה הראשונים בסדר הכרונולוגי של מועד יציאתם, ואז התחלתי את מלאך מכני. זה פאקינג מושלםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!!! לא מספיק שכל הסיפור מתרחש בלונדון (מבטא בריטי זו החולשה שלי) יש את ציידי הצללים האהובים עליי (וויל הרונדייל, אתה שלי) ויש משולש אהבה (טוב נו, אוותר עליך למען טסה ואקח את ג'ם) מה שפחות אהבתי: נראה כאילו הסיפור קצת ממוחזר מבחינת הדמויות שלו, ונייט ממש מגעיל >: ------------------------------- הספר הזה בהחלט יותר אפל מקודמו, ממליצה מאוד :)

הלכתי לי לצומת ספרים, נרגשת ונלהבת, וקניתי את 'מחוננת' - ספר שהומלץ על ידי בת דודתי, ו'אש' ההמשך שלו. כשקראתי את מחוננת התאהבתי. מיד לאחר שסיימתי אותו, פניתי לאש $: הדמות 'אש' בדיוק ההפך ממצאה חן בעיני. היה ניכר ב'מחוננת' כי הספר בעל אווירה פמיניסטית טהורה, מישהי שעומדת על העקרונות שלה ולא רוצה להתחתן. אבל ב'אש'? אש היא דמות מגעילה לדעתי. מישהי שהנשיות שלה מתפרצת באופן קטלני, והיא אפילו לא מנסה לרסן אותה. היא רכרוכית ורוצה שהגברים יעשו הכל בשבילה. היא לא מגלה עצמאות - והיא מאמינה שלפתות גברים עד כדי מותם זה בסדר אבל לפרוץ למוחות של פושעים שעלולים לרצוח בני מלוכה זה נוראי. אפילו בריגן, מי שהיה אמור להיות האהבה האמיתית שלה, מי שאמור היה להיות נקודת האור בסיפור הזה, נמשך אליה בגלל היופי שלה. כל עמוד היה מייסר וכבר התפללתי שהייסורים האלה ייפסקו. ותאמינו לי שאני מבין אלו שתמיד משתדלות לפרגן, אבל באמת שהספר הזה נכנס לרשימת הספרים שאני לא אקרא אותם שוב.

בעיקרון, לא קראתי ספרים בערך שלוש שנים - כי התעצלתי ללכת לספריה. אבל אמרתי לעצמי שאני חייבת להתחיל לקרוא שוב. זה פשוט חלק ממני. שמעתי הרבה על קסנדרה קלייר - אז הלכתי לפני כמה חודשים (קצת באיחור ^^") וקניתי את עיר של עצמות, עיר של אפר, עיר של זכוכית ומלאך מכני $: קודם כל קראתי את השלושה הראשונים בסדר הכרונולוגי של מועד יציאתם, ואז התחלתי את מלאך מכני. זה פאקינג מושלםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!!! לא מספיק שכל הסיפור מתרחש בלונדון (מבטא בריטי זו החולשה שלי) יש את ציידי הצללים האהובים עליי (וויל הרונדייל, אתה שלי) ויש משולש אהבה (טוב נו, אוותר עליך למען טסה ואקח את ג'ם) מה שפחות אהבתי: נראה כאילו הסיפור קצת ממוחזר מבחינת הדמויות שלו, ונייט ממש מגעיל >: ------------------------------- הספר הזה בהחלט יותר אפל מקודמו, ממליצה מאוד :)

הלכתי לי לצומת ספרים, נרגשת ונלהבת, וקניתי את 'מחוננת' - ספר שהומלץ על ידי בת דודתי, ו'אש' ההמשך שלו. כשקראתי את מחוננת התאהבתי. מיד לאחר שסיימתי אותו, פניתי לאש $: הדמות 'אש' בדיוק ההפך ממצאה חן בעיני. היה ניכר ב'מחוננת' כי הספר בעל אווירה פמיניסטית טהורה, מישהי שעומדת על העקרונות שלה ולא רוצה להתחתן. אבל ב'אש'? אש היא דמות מגעילה לדעתי. מישהי שהנשיות שלה מתפרצת באופן קטלני, והיא אפילו לא מנסה לרסן אותה. היא רכרוכית ורוצה שהגברים יעשו הכל בשבילה. היא לא מגלה עצמאות - והיא מאמינה שלפתות גברים עד כדי מותם זה בסדר אבל לפרוץ למוחות של פושעים שעלולים לרצוח בני מלוכה זה נוראי. אפילו בריגן, מי שהיה אמור להיות האהבה האמיתית שלה, מי שאמור היה להיות נקודת האור בסיפור הזה, נמשך אליה בגלל היופי שלה. כל עמוד היה מייסר וכבר התפללתי שהייסורים האלה ייפסקו. ותאמינו לי שאני מבין אלו שתמיד משתדלות לפרגן, אבל באמת שהספר הזה נכנס לרשימת הספרים שאני לא אקרא אותם שוב.

הלכתי לי לצומת ספרים, נרגשת ונלהבת, וקניתי את 'מחוננת' - ספר שהומלץ על ידי בת דודתי, ו'אש' ההמשך שלו. כשקראתי את מחוננת התאהבתי. מיד לאחר שסיימתי אותו, פניתי לאש $: הדמות 'אש' בדיוק ההפך ממצאה חן בעיני. היה ניכר ב'מחוננת' כי הספר בעל אווירה פמיניסטית טהורה, מישהי שעומדת על העקרונות שלה ולא רוצה להתחתן. אבל ב'אש'? אש היא דמות מגעילה לדעתי. מישהי שהנשיות שלה מתפרצת באופן קטלני, והיא אפילו לא מנסה לרסן אותה. היא רכרוכית ורוצה שהגברים יעשו הכל בשבילה. היא לא מגלה עצמאות - והיא מאמינה שלפתות גברים עד כדי מותם זה בסדר אבל לפרוץ למוחות של פושעים שעלולים לרצוח בני מלוכה זה נוראי. אפילו בריגן, מי שהיה אמור להיות האהבה האמיתית שלה, מי שאמור היה להיות נקודת האור בסיפור הזה, נמשך אליה בגלל היופי שלה. כל עמוד היה מייסר וכבר התפללתי שהייסורים האלה ייפסקו. ותאמינו לי שאני מבין אלו שתמיד משתדלות לפרגן, אבל באמת שהספר הזה נכנס לרשימת הספרים שאני לא אקרא אותם שוב.