“למי מאיתנו לא היו רגעים בחיים אותם הוא היה מוחק, לו רק אפשר היה? רגעים מביכים-בדיעבד בהם עשינו שגיאות מטופשות, היינו חסרי-רגישות, נסחפנו אחרי רגשות עזים והצטערנו אחר-כך, פגענו, ביצענו עוולות, היינו קצת מנוולים אפילו שאולי חשבנו שהצדק איתנו? רגעים אשר, לו היו נחשפים כעת בפני כל (ובפרט בפנינו אנו, שהרי השתנינו מאז והדחקנו חלק מרגעים אלו), היו סודקים את שריון הדימוי-העצמי שלנו בפני אחרים ובפני עצמנו.”

“**** לפני כמה שנים נסעתי לבדי לחופשה באיים הקנריים. ניסיתי לשווא להימלט מגעגועיי למי ששברה את לבי כמה חודשים לפני כן, ונסיעה לאי טרופי נראתה כמו רעיון טוב. אז לא. היא לא היתה רעיון טוב, מסתבר. הימים לא עברו, הזמן לא זז, גרמנית וספרדית עטפו אותי בבליל ההברות המעצבן שלהן, ודימיתי לראות את זו שעזבה אותי בכל בחורה שחלפה לידי. אוכל גרוע ותיירים שמנים ואדמדמים ששטפו את טנריף לא הקלו על מצוקתי, ו”

“מה תפקידם של הורים בתא משפחתי? מהו הורה טוב? מה מבדיל בין הורה טוב להורה לא מתפקד או בעל תפקיד לקוי? מי קובע מהי משפחה מאושרת או מתפקדת כשורה או משפחה אידיאלית? האם יש לכך קריטריונים מסויימים או מוסכמות חברתיות? לפי מה אנו שופטים משפחה מסוימת כנהדרת תומכת מאושרת ואחרת ככושלת? כשקראתי את הספר של קתרין הריסון "הנשיקה" לא הפסקתי לשאול עצמי את השאלות האלו ויתרה מכך ירד עליי דכדוך ועצב עמוק למקרא סיפ”

“הנזיר גרגור מנדל, הוא אבי הגנטיקה, בנדיקט למברט הוא דמות בידיונית, גנטיקאי מבריק הנאבק בגמדותו וקרוב משפחה רחוק של מנדל. סיימון מאואר היה סופר ומורה לביולוגיה. מת השנה בפברואר. ד"ר בנדיקט גבור הספר נאבק במצבו ה"דפוק" . מנסה לפענח את הגן האחראי לגמדותו. הוא הגמד של מנדל - ציני מאד, נבון , מציאותי ושנון, מספק הצצה בלתי אמצעית לעולמו של אדם החי בשולי החברה. הוא חושף בכנות כואבת את המאבקים ה”

“למי מאיתנו לא היו רגעים בחיים אותם הוא היה מוחק, לו רק אפשר היה? רגעים מביכים-בדיעבד בהם עשינו שגיאות מטופשות, היינו חסרי-רגישות, נסחפנו אחרי רגשות עזים והצטערנו אחר-כך, פגענו, ביצענו עוולות, היינו קצת מנוולים אפילו שאולי חשבנו שהצדק איתנו? רגעים אשר, לו היו נחשפים כעת בפני כל (ובפרט בפנינו אנו, שהרי השתנינו מאז והדחקנו חלק מרגעים אלו), היו סודקים את שריון הדימוי-העצמי שלנו בפני אחרים ובפני עצמנו.”

“**** לפני כמה שנים נסעתי לבדי לחופשה באיים הקנריים. ניסיתי לשווא להימלט מגעגועיי למי ששברה את לבי כמה חודשים לפני כן, ונסיעה לאי טרופי נראתה כמו רעיון טוב. אז לא. היא לא היתה רעיון טוב, מסתבר. הימים לא עברו, הזמן לא זז, גרמנית וספרדית עטפו אותי בבליל ההברות המעצבן שלהן, ודימיתי לראות את זו שעזבה אותי בכל בחורה שחלפה לידי. אוכל גרוע ותיירים שמנים ואדמדמים ששטפו את טנריף לא הקלו על מצוקתי, ו”

“מה תפקידם של הורים בתא משפחתי? מהו הורה טוב? מה מבדיל בין הורה טוב להורה לא מתפקד או בעל תפקיד לקוי? מי קובע מהי משפחה מאושרת או מתפקדת כשורה או משפחה אידיאלית? האם יש לכך קריטריונים מסויימים או מוסכמות חברתיות? לפי מה אנו שופטים משפחה מסוימת כנהדרת תומכת מאושרת ואחרת ככושלת? כשקראתי את הספר של קתרין הריסון "הנשיקה" לא הפסקתי לשאול עצמי את השאלות האלו ויתרה מכך ירד עליי דכדוך ועצב עמוק למקרא סיפ”

“הנזיר גרגור מנדל, הוא אבי הגנטיקה, בנדיקט למברט הוא דמות בידיונית, גנטיקאי מבריק הנאבק בגמדותו וקרוב משפחה רחוק של מנדל. סיימון מאואר היה סופר ומורה לביולוגיה. מת השנה בפברואר. ד"ר בנדיקט גבור הספר נאבק במצבו ה"דפוק" . מנסה לפענח את הגן האחראי לגמדותו. הוא הגמד של מנדל - ציני מאד, נבון , מציאותי ושנון, מספק הצצה בלתי אמצעית לעולמו של אדם החי בשולי החברה. הוא חושף בכנות כואבת את המאבקים ה”