“"אחי הבכור, בני, ...פעם, לעת קיץ, התרחץ בנהר וטבע...
נותרו אחריו טחנת-קמח, זוג סוסים, אלמנה צעירה עם בת יחידה...
זאת היתה בוזי.
...מדוע כשאני חוזר מן ה'חדר' ואינני מוצא את בוזי, נתקע לי האוכל בגרון ? וכאשר בוזי באה, קורנות כל הפינות ? וכשבוזי מדברת אלי, אני משפיל את עיני ? וכשבוזי צוחקת לי, אני בוכה ?
וכשבוזי..."
בספרון הדקיק הזה מתאר שלום עליכם את סיפור אהבתם של שימק ובוזי בתמונות המצויירו”
קרא ביקורת מלאה ←