“לפני חודשיים -14.02.2014 קראתי בעיתון Markerweek של הארץ , מאמר דעה של העיתונאי הכלכלי/החברתי המוערך-גיא רולניק -שכותרתו הייתה:

"עיקר שכחתי, שיינה שיינדל: השמן ישמין והרזה ירזה ..אולי יתמזל מזלנו כי סטערט־אפ ניישען כאן והכל אפשרי".

זה היה מאמר דעה על מצבה החברתי והכלכלי של המדינה היהודית -הישראלית כיום אם וכאשר היה כותב את המאמר מיודענו מנחם מנדל העיתונאי של שלום עליכם .

והנה לפני כמה ימים פשוט נקלע לידי הספר הזה. ישן ומצהיב במהדורה מודפסת 1977 מתורגם מיידיש ע"י אריה אהרוני .התאריך האחרון שמישהו התעניין בו והושאל מהספריה היה ב-29 ספט 1980 .

כמה מילים קצרות אודות הספר ,אולי מישהו ירצה בכל זאת לקרוא וליהנות ממנו כמוני:

שלום- עליכם הסופר הוזמן לעבוד כעיתונאי בעיתון יהודי בוורשה ערב מלחמת העולם הראשונה 1913,הוא נדרש לפרסם סדרת מכתבים בנושאים אקטואליים אמיתיים כפי שהוא מפרשן.שלום -עליכם החליט כי את המכתבים הללו הוא מפרסם במסגרת כלי ספרותי:
45 אגרות /מכתבים מדומים ששולח גיבורו הספרותי מנחם מנדל בהיותו בוורשה כעיתונאי אל אישתו /זוגתו שיינה -שינדל אשר מתגוררת בכתריליבקה עם ילדיה ואמה .כלומר הנושאים המסוקרים הם אירועים פוליטיים היסטוריים חברתיים האמיתיים כפי שהתרחשו באותה תקופה רק שהדמויות הכותבות הן דמויות ספרותיות בדויות .

במכתביו מנחם מנדל מסביר לשיינה -שינדל שלו את ההתרחשויות המדיניות והחברתיות של התקופה :על מלחמת הבלקאנים { הנה ההיסטוריה חוזרת עכשיו בדיוק בקייב של היום }את המזימות והקנוניות שבין העמים והעממים השונים :הטרק , ,מוטנגריה הבולגארי,האיטלקי, פראנץ יוזף הגרמני, ו"החלונות הגבוהים"= האנגלים הצרפתים והאמריקאים. הוא מלווה את הפולמוס בקונגרס הציוני ה-11 שהתקיימה בוינה ביו הציונים שרצו לעלות לא"י לבין הטריטוריאליסטים שחשבו על ההתיישבות היהודים באנגולה/אוגנדה ,את מלחמת הלשונות בין העברית ליידיש .
מעל לכל שוטח את ה"פרוקייטים" שלו לכינון שלום עולמי נוסח ישיעהו הנביא ולהבאת גאולה "בשמע ישראל אחד "לכל היהודים בעולם,כמובן תמורת תשלומי כסף הוגנים כדי שירווח גם למנחם מנדל ולמשפחתו . מנחם מנדל הוא יהודי "מעופף","ראשו ורגליו בעננים . לעומת זאת שיינה -שינדל בחוש הומור ארסי ,ארצי,כבאלאבוסטה אמיתית שרגליה וראשה נטועים חזק על קרקע המציאות ,מתארת בביטויים ארציים את סבלם של היהודים החיים ב"תחום המושב",את חיי העיירה המתפוררת,ונתיב היסורים של בניה המהגרים בהמוניהם לאמריקה וכיו"ב.

45 האגרות הללו כתובות בחוש הומור יידישאי - מצחיק ,מעורר התפעלות ,חכם ואין אף רגע דל בהם. מבין שני "הכותבים" אהבתי והתמוגגתי יותר מדבריה המושחזים של שיינה -שיינדל, אוצר אמיתי !!!

עד פה הביקורת כביקורת רגילה בפני עצמה אודות הספר.

-----------------------------------------------------------------


אני חוזרת למאמר של גיא רולניק שבאישורו הנני מעתיקה את המאמר :כיצד היה רואה וכותב שלום- עליכם הוא מנחם מנדל על מצבה של החברה הישראלית- היהודית בא"י במדינת היהודים 2014:



" אשתי היקרה, שיינה שיינדל,

כותב אני לך ביום רביעי בבוקר, והנה זה רק עתה הודיעו כאן ביהופיץ כי עלה החשד או החשש כי הרב הגדול, הלא הוא הרב אעפינטו אשר היה גדול בתורה, הוא בעצם נוכל וסוחר אשר הציע שוחד של 200 אלף קרבונים למפקח המשטרה החשוב והגדול, הלא הוא עארביב.

כן, שיינה שיינדל, אעפינטו הזה היה רק אתמול גדול וחשוב ונכבד בכתריאליבקה וביהופיץ, ובאו אצלו כל השוטרים, השופטים, הגבירים והעיתונאים. וכולם היו נהנים, מברכים ומפרכסים זה את זה. ובשנה שעברה שידך ובירך הרב בין הגביר הגדול מאמריקה עאלשטיין לבין הגביר הגדול שלנו, הלא הוא עאנוחי דנקע, וזאת למען שהגביר הגדול מאמריקה ישקיע כמה מיליוני קרבונים אצל הגביר שלנו, הלא הוא עאנוחי שלפתע ירד מנכסיו והוא בעצם דלפון.

כי זאת לדעת, שיינה שיינדל: הכל היה טוב ויפה ומבטיח עד אשר פרצה כאן המחאה הגדולה, ומאז דומה שאש נפלה מן השמים והיא אוכלת בכולנו מקטן ועד גדול, כל מי שלא מחובר לממונו של הציבור.

רעייתי היקרה, באתי הנה ליהופיץ לפני חמש שנים בשעה שהניירות היו במצב של עלייה אדירה וכל עסק ששלחתי את ידי בו רק עלה ועלה והיו מסבירים כאן שיהופיץ היא הסטערט־עפ ניישען - וכל הגויים באים הנה כדי לראות, ללמוד ולהיווכח כי אין לך מקום טוב ומבטיח יותר אם רק תשכיל לעשות לך סטערט־עפ נכון.

וזאת יש לדעת שיינה שיינדל, שביהופיץ כולם כאן היו גבירים, כולם אדירים, כל מי שמחובר לממונם של אנשים אחרים. והאחרים רבים הם כאן, שיינה שיינדל, ויהודי חכם צריך רק לדעת כיצד להתחבר לממונם של האחרים והוא כבר גביר.

אלא שעכשיו נפלה אש מן השמים, מחאה, שיינה שיינדל שתחי'. באו ונקבצו רבבות רבבות של משרתים ובני משרתים כועסים, ומאז תוהו ובוהו של ממש וכבר אינך יודע מיהו גביר ומי משרת ולפעמים נדמה שכולנו משרתים, חוץ מהגבירים המחוברים, כמובן, אלה שתמיד יהיו גבירים.

הנה היה לנו בית מרפא חולים גדול, שיינה שיינדל, ששמו הדסעא, ובו הדוקטורים הטובים ביותר, ומכל קצוות עולם באו הנה להירפא ולחלות. ושקלו קרבונים רבים לבית החולים, ולעתים גם קרבונים רבים נוספים לרופאים. והכל כדי להירפא. ושמו של בית מרפא חולים יוצא למרחוק ושכרם של העוסקים במלאכה עולה ועולה, ויהודים עשירים מאמריקה שולחים עוד ועוד קרבונים.

הנה תוהו ובוהו, שיינה שיינדל, הדסעא מתמוטט וקמה מהומה ומבוכה ומרוצה וכל העיר היתה לחרדה. אזלו הקרבונים, והמנהלים נמלטו על נפשם, הבנקים נעלמו, ונותרו רק החולים. וחולים, שיינה שיינדל, לעולם אינם חסרים כאן ביהופיץ.

מה אומר ומה אדבר לך זוגתי, מאין באה המהפכה הזאת איש אינו יודע. יש טוענין שזה השרע״פ שהיו מכניסין ומשלשלין הרופאים לכיסם עוד בטרם בא אצלהם החולה, וכאשר ישב אצלהם החולה והלך מהם החולה, ויש האומרים ששכרם של הרופאים, העוזרים והעוזרי עוזרים כולם היה רק עולה ועולה ואין מורידין בקודש.

ואני אומר לך, חי נפשי שיינה שיינדל, שאיתרע מזלו של הדסעא - שהרי איכילובע ושיבעא כולם נהגו ונוהגים מנהג הדסעא. כי כאשר ביהופיץ עולים הניירות וכולם נהנים ומתאווים להתעשר, איש איש ימצא לו את דרכו לחמוד עוד ועוד קרבונים, כי זה זהובים של אנשים אחרים. וכולם כאן ביהופיץ מנהלים גדולים - גם השמשים, גם הגלבים, גם הספסרים - כולם כאן בהדסעא היו מנהלים גדולים עד שלא נותרו אלה שינוהלו. והמנהלים של בתי החולים, מורעא־יוסף, ברעאבש ורוטשטעאיין, הם גבירי הגבירים ועל פיהם יישק דבר, והם יוצאים ובאים בחנויותיהם ובתיהם של הטייקונים הגדולים עאנוחי וזיסער, עד אשר נהפכו אלה לפתע לדלפונים.

והנה הגיעה השמועה שלא רק בבתי החולים בוקה ומבוקה ומבולקה, אלא גם בנכסי הדלא ניידי. שהרי את יודעת, שיינה שיינדל שתחי', שבניגוד לניירות שתמיד עולים, עד שהם יורדים, ולפירמידות, והמונופולין שנפלה בהם האש מהשמים אחרי המחאה - נכסי הדלא ניידי רק עולים ועולים. והנה, שיינה שיינדל, בוודאי זוכרת את את הגביר הגדול הלא הוא גינדעי - וגם זה נעצר ונלקח על ידי השוטרים וכאעפינטו חשוד כי שיחד את הפקידים.

וזאת לדעת, שיינה שיינדל, על שום מה ולמה נתאנו והתעמרו בו בגינדעי השוטרים - שהרי שוחד, מתת, טובת הנאה הם השמן, הלחם והחמאה של שוק נכסי הדלא ניידי. ולא ינסה, ולא יעלה על דעתו של יהודי לעשות לו עסקה בנכסי דלא ניידי אם לא הבטיח קודם את שביעות רצונו של הפקיד - זה נהנה וזה לא חסר. כך עושים עסקים ביהופיץ וכולם נהנים. בנקאים, גבירים, פקידים רמים, עיתונאים ורבנים.

והיכן הבנקאים, את שואלת שיינה שיינדל, שנתנו הלוואות לטייקונים, לבתי החולים ולכל העוסקין בנכסי דלא ניידי? הנה יצאה הודעה מטעמם בפועאלים ובלעומי כי יועלה שכרם של המנהלים ויהיה 5 או 10 מיליון קרבונים, כשכרם של מאה משרתים, גלבים וסייסים. ויודעת את שיינה, שכמה מהם לא ראויים אלא להיות גלבים או סייסים.


ושר אוצר יש לנו ביהופיץ, בענייני ממון, כספים ומסחר אינו מבין דבר - אך יפליא תמיד בשיטות ותחבולות לשאת חן בעיני הציבור. ראה כי קצה נפשם של המשרתים בבנקאים והנה הוא עולה ובא ובפיו בשורה גדולה: הודיע כי יתנגד לשכרם של הבנקאים, הגוזלים והחומסים בבנק לעומי. אך יודעת את שיינה שיינדל, שאם בפועאלים ייקחו מיליוני קרבונים, מדוע יסתפקו בלעומי בפחות? ומה שאת יודעת, שיינה, יודע גם השר, שרק אתמול עוד קיבל מיליוני קרבונים מפועאלים ואין לדעתך ממי יקבל מחר כשכבר לא יהיה שר.


ומי ישים קץ לגזל של הבנקאים, שיינה? המפקחים? הנה רק השבוע הודיע המפקח הגדול על הקרטעלים, שאחרי שהלך וחזר ובא והלך והתחבט בחיבוטים נוראים, החליט שכל אשר עשו הבנקאים הוא ישר ונכון - מעשה ידי צדיקים. נהגו הם להתייעץ זה בזה לגבי גובה ריבית הנשך שבה ינשכו את היהודים. אך מאי קא משמע לן, שיינה: הרי כך עושים יהודים - מתייעצים זה בזה. ורק אנשים רעים, צרי עין וקטנים יקראו ליהודים המתייעצים יחדיו על ריביות ומחירים קרטעל ויוציאו דיבתם לרעה.

על הגז האדיר שנתן הקדוש ברוך הוא ליהודי יהופיץ: מאות מיליארדי קרבונים של גז טבעי נמצאו בחצרותינו, ומובטח לכולנו עושר גדול. כולנו נהיה גבירים, נשב בבתי הקיץ בבויבריק, ניסע לחוץ לארץ לרחוץ את בשרנו בחמים ובאמבטיות, וכל נשותינו ילבשו שני, ובתינו ימלאו עובדים זרים ומשרתים וכרכרות גדולות שעולות מאות אלפי קרבונים. וכל זה מובטח לנו אם נוודא שהמפקח על קרטעל הבנקים יפקח גם על מונופול הגז, למען יחלוק רווחיו עם הציבור ולא יעלה מחירו לשמים. ומדוע, שיינה שיינדל, שלא ייעשה כך? הרי כולנו יהודים וכולנו ערבים זה לזה.

הנה שיינה שיינדל שתחי', יהופיץ הרי כבר אינה בגולה, ארץ משלהם יש לנו היהודים, ואפילו צבא גדול ושר לענייני צבא. ויותר משהוא חייל הוא גביר גדול, והשבוע הוא רכש לעצמו חמישה בתים גדולים במרכז יהופיץ וחיברם יחדיו. כי יהופיץ כבר אינה בגולה - והיהודים גאים המה ושר הצבא קטן קומה אך גאה במיוחד, ואין לך גאווה גדולה יותר מאשר חמישה בתי מידות ביהופיץ שגם מאה משרתים או אלף סייסים ידם לא תהיה משגת לקנות גם לא עד שיבוא המשיח.


אשר לראש ממשלתנו ביהופיץ, הוא שוקל ובודק עתה רכישת מטוס מיוחד. ותגידי, שיינה שיינדל, מדוע צריך מטוס? ואסביר לך, שיינה, שעדיף להשקיע 200 מיליון קרבונים במטוס מאשר לשכור מטוס, שהרי לשכור שיינה כמוהו להפיץ את מעותינו לרוח. ועוד הוא טרוד בשקלא וטריא של מטוס, בא אצלנו וביקש שנצטמצם עתה ונחסוך. כי יש יהודי שמן ויהודי רזה, ואם הרזה לא יהיה יותר רזה - אז השמן לא יוכל להשמין.

מי השמן ומי הרזה, אשתי היקרה שיינה שיינדל, איני יודע. הרבנים, הגבירים, השוטרים, השרע״פ ואולי הסוורים או הסייסים שהתאגדו במיני איגודים - הם שמנים, שמנים מאוד, שיינה. אבל דבר אחד הנני כבר יודע: אנחנו רזים ונהיה יותר רזים, והשמנים ילכו וישמינו עד שלא יישאר ביהופיץ ממה לקחת וממי לקחת, ואז אולי אחזור אלייך לכתריאליבקה.

שלך, כתמיד, מנחם מנדל

ועיקר שכחתי, שיינה שיינדל היקרה. מהרי ומכרי את הנדוניה של בתנו היקרה, ומאביך בקשי כמה מאות קרבונים, כי אנחנו לא מחוברים, ובטני הומה ומקרקרת, וקביעות אין, ופנסיה תקציבית גם לא, ושלחי לי במהרה בימינו את הכסף, ומי יודע אולי יתמזל מזלנו כי סטערט־אפ ניישען כאן והכל אפשרי".



ואם הדברים לא היו נכתבים עלינו -אפשר להתענג ולצחוק .הבעיה -שזה עלינו - אז נשאר רק לבכות .

תהנו !!!”