ספר חשוב מאד אבל קשה לקריאה ומזעזע. הוא נכתב על ידי אדם שהיה שם ושרד. "רקד עם מלאך המוות" יום יום. פשוט לא יאומן.
לא יאומן "מזלו הטוב" שבזכותו הצליח לשרוד ולספר לעולם מתוך המציאות הבלתי הגיונית של אנשי הזונדקומנדו, לא יאומן כי הוא ראה את האדם בכיעורו הגדול ביותר, בחוסר האנושיות שלו.
והוא שרד כדי לספר. הספר נכתב מייד לאחר השחרור ויש בו הרבה מהאותנטיות של כותב שאינו סופר או עיתונאי, אלא אדם מיוסר

מאד אהבתי את הספר. את סגנון הכתיבה את המפגש עם היסטוריה שאינה מוכרת לי. את הדמויות שנראו מלאות ועוררו בי איכפתיות. הסיבה העיקרית שלא נתתי לסיפור חמישה כוכבים היא הפרק האחרון שבו הסופרת סוגרת קצוות והכל מסתדר כמו פאזל שבו כל החלקים נופלים למקומם. כן נחמד שהסוף הוא חיובי אבל זה נותן תחושה מלאכותית.