הספר הזכיר לי שני דברים: הספר אלינור אוליפנט ממש בסדר (כנראה בגלל האופי של הגיבורה- שהיה נראה שהיא סובלת מהפרעת תקשורת חברתית).
THE CACTUS FLOWER הסרט עם אינגריד ברגמן וגולדי הון- בגלל העיסוק בקקטוסים.
הספר עצמו מהנה למדי. למרות האופי של הגיבורה- שאם אין לה שום הפרעת תקשורת חברתית אני לא חושבת שאני יכולה לחבב אותה בשל היחס שלה לאמא שלה. אבל היות וקראתי אותה בתור מישהי לא רגילה לחלוטין, עם קשיים

מזמן לא קראתי ספר שהיחס שלי כלפי דמות הגיבורה נע על כל קשת הרגשות....
נחרדתי ממנה , והזדהיתי עימה, ריחמתי וליגלגתי עליה , תיעבתי אותה, אבל התאהבתי בה יותר ויותר.

העלילה -סוזן בת 45, חושבת שהיא בשליטה על כל חייה, מגלה לפתע שהיא בהריון, בדיוק כשאימא שלה מתה משבץ,
אחיה הבטלן שהציק לה כל חייה זומם להשתלט על הירושה, והחבר שלו נחמד כלפיה יותר מדי...

הקריאה זורמת, ואילו לא היו דברים שהיתי