ביקורת ספרותית על החטוף (מסדה, 1976) מאת רוברט לואיס (לואי) סטיבנסון
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 18 בפברואר, 2017
ע"י גל פרל פינקל


עלילת ספר ההרפתקאות "החטוף" מאת רוברט לואיס סטיבנסון (הוצאת מסדה, 1970) מתרחשת בסקוטלנד של המאה ה-18. סטיבנסון, אשר נעשה סופר מצליח בגיל 33 עם הצלחת ספרו המופתי "אי המטמון" (אולי ספר ההרפתקאות הטוב ביותר שנכתב), זכר כיצד בעוד נער צעיר סיפרה לו אמו את "קורותיו של בן-משפחתה דויד בלפור, שנחטף בשנת 1751 על מנת להימכר ממכרת עבד, וכל אשר עבר עליו באי השומם ובארץ ההרים" (עמוד 6), והחליט כי מדובר בסיפור מופלא שיש להעלותו על הכתב.

הרקע לסיפור הוא המרידה היעקוביטית ב-1745 שבמהלכה כמעט והודח מכסאו מלך בריטניה ג'ורג' השני לטובת הטוען לכתר מבית סטיוארט הנסיך צ'ארלס אדוארד סטיוארט המוכר גם בכינוי "הנסיך היפה צ'ארלי". צ'ארלס היה בנו של ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט, "הטוען לכתר הזקן" ונכדו של של ג'יימס השני שהודח מכס המלוכה האנגלי בזמן "המהפכה המהוללת" בשנת 1688. מרידה יעקוביטית זו, שנתמכה על ידי סקוטים הגרים בהרים, הגיעה לשיאה בקרב קלודן,ב-16 באפריל 1746, בו השמידו כוחות הנובר בהנהגת הגנרל ויליאם אוגסטוס, הדוכס מקמברלנד ובנו של המלך ג'ורג', את כוחות המורדים ושמו קץ לתביעות בית סטיוארט לכתר האנגלי. היה זה הקרב האחרון בו לחמו כוחות יבשתיים באי הבריטי. הנסיך צ'ארלס נאלץ לנוס על נפשו כשהוא מחופש לאישה ומצא מקלט תחת חסות מלך צרפת. אולם גם לאחר התבוסה נותרו סקוטים רבים שהחשיבו עצמם כנתינים נאמנים של "הנסיך היפה צ'ארלי".

עלילת הספר נפתחת עם מות הוריו של דיויד בלפור הצעיר, המגלה לתדהמתו כי אביו הוא נצר למשפחת בלפור משאו. בהגיעו לאחוזת המשפחה הוא פוגש בדודו, אבנעזר, שהינו, כמקובל בעלילות שכאלה, קמצן מרושע הזומם להיפטר מדויד הצעיר, ואולי אף להרגו. עד מהרה הוא מסדיר את חטיפתו של דיויד בידי צוות ספנים. הללו מפליגים מנמל אדינבורו בספינתם, כשעל סיפונה דיויד הצעיר אזוק ומעולף. במהלך ההפלגה הופך דויד לנער הסיפון ולעד לרציחת אחד מאנשי הצוות בידי מר שואן, רב המלחים. דיויד, שהבין כי מודבר בצוות של מלחים אכזריים מוצא בעל ברית לא צפוי באורח שבאחד הלילות מצטרף להפלגה. רחב כתפיים, נמוך קומה, ולבוש במדי הצבא הצרפתי, אלאן בראק סטוארט הוא בדיוק האיש שהיה נחוץ לדויד הצעיר.

דויד מגלה שהצוות מתכנן לרצוח את אלאן ומגלה לו זאת. השניים מתבצרים באחד מתאי האונייה והודפים את מתקפות הצוות תאב הבצע. "אלאן עמד כמו קודם, אלא שחרבו היתה נוטפת דם עד לניצב, והוא עצמו היה כה גאה בניצחונותיו עד שקומתו היתה זקופה ביותר והוא נראה כבלתי מנוצח. לפניו על הרצפה היה מר שואן על ארבעותיו והדם פורץ מפיו, והוא הל ושקע ופניו לבנות עד לידי זוועה. מישהו משך אותו בעקבי רגליו וגררו מתו התא. אני סבור שהוא מת בעת הגרירה" (עמוד 66).

לאחר הקרב מספר אלאן לדיויד את קורותיו. אביו, שהיה סייף אומן והנחיל לו את רזי השליטה בחרב, היה חסר כל חוש לעסקים ו""השאיר לי את מכנסי לכסות את מערומי ומעט מאוד חפצים אחרים. לכן התגייסתי."
"מה? אתה היית בצבא האנגלי?"
"עלי להודות בכך", אמר אלאן". (עמוד 75). אלאן, כך נתברר, הוא משרתו של הנסיך צ'ארלס הגולה בצרפת. עליו לשוב לסקוטלנד מדי שנה, סיפר לדיויד, גם "למען בני-השבט הצעירים שיש לחנכם במסורת השבט ולהורותם את תורת החרב. מלב זאת נותנים לי יושבי אדמותיו של מנהיגנו את דמי-החכירה גם בשביל המנהיג, אם מתוך אהבה ואם במעט לחץ. כן דיויד, אני הוא היד הנושאת כספים אלה בחזרה אל המנהיג" (עמוד 76).

השניים מצליחים להימלט מן הספינה לסקוטלנד אולם שם עליהם לפלס דרכם ביחד לנמל אדינבורו, הן בכדי להתעמת עם דודו הרשע של דיויד והן בכדי למצוא לאלאן דרך להגיע עם כספי המיסים לצרפת, שם ממתי להם אדונו הנסיך צ'ארלס. בדרך יסתבכו השניים עם עם פרשת רצח מסתורית ועם חיילי הצבא הבריטי.

לספר הגעתי בעקבות מיניסדרה מוצלחת בערו הולמארק. סטיבנסון הוא ספור מחונן אולם דומה שהפעם כתב עלילה רזה מדי והתסריטאים שעיבדו אותה לקולנוע עשו טוב יותר. אפשר לא חובה.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בת-יה (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
נוסטלגיה למתגעגעים...
חני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
נשמע מרתק ממש.... סקירה יפה
חמדת (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
עוד משדרים את הולמארק?באילו כבלים וערוץ?





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ