את הספר הזה לקחתי ליד בחשש מה, משום שיש לי היכרות מסוימת, אם כי לא עמוקה, עם הכותבת, ורציתי שאוכל לומר לה דברים טובים כשיזדמן לי. כעבור כמה עמודים החששות החלו מתפוגגים. הסיפור עורר עניין ורצון להמשיך בקריאה כבר למן ההתחלה.
הספר מגולל את סיפורם של כמה סטודנטים במסלול הבינתחומי באוניברסיטה, ומתמקד לכל אורכו בשניים מהם, ובמסלול הלא שגרתי של מערכת היחסים הנרקמת ביניהם. וינרב, בעברה סטודנטית בבינתחומי בעצמה, מכירה היטב את התנהלותם ואת מניעיהם של הסטודנטים בתוכנית הזו, את הצורך המתמיד לנפק רעיונות וכיווני מחקר חדשים ופורצי דרך ואת החשש המתמיד להתגלות כהונאה.
יש בספר התייחסויות מסוימות לתחומי הידע המגוונים הנלמדים במסלול הזה, אולם אלה מהווים בעיקר רקע לחיי היומיום האינטנסיביים של הסטודנטים, שרחוקים מאוד מהתדמית של גיקים חנונים שעשויה להיווצר כשמדובר במחוננים. נהפוך הוא: הם מרבים לשתות, לצרוך סמים ולעשות סקס, כאילו כדי לומר שגם מצטיינים מזדיינים (רוקנרול יש שם פחות).
וינרב מיטיבה לתאר את המתחולל בנפשם ובמחשבותיהם של גיבוריה במיוחד בכל הנוגע למערכות היחסים ביניהם, והיא אינה נופלת למלכודות של קלישאות שנושאים כאלה עלולים לטמון. היא מפתיעה בתיאור מדויק של החרדות של גבר צעיר - כשאחרי הסטוץ מתעוררת הסכנה שזה "הולך לכיוון רציני" - כאילו יש לה כרטיס כניסה גם למאדים וגם לנוגה.
וינרב אוהדת את הדמויות שלה ומקבלת אותן על החולשות שלהן, וזו גם הסיבה שסצינות הסקס בספר, חלקן מפורטות ונועזות למדי, מתוארות בצורה אמינה, אנושית מאוד ולא פרובוקטיבית.
שורה תחתונה: שמחתי כשיכולתי לומר לה בלב שלם "אחלה ספר, גלי".

הצטערתי כ"כ כשהסתיים הספר! נסחפתי לתוך עולמם של הדמויות, ורק חיכיתי שיהיו לי כמה רגעים פנוים להמשיך לקרוא. הספר כולל גם רעיונות מרתקים בתחום המדע והסוציולוגיה, גם סיפור אהבה, וגם סיפור התבגרות. למי שאוהב ספרים מרתקים, רומנטים אבל עם זאת אינטליגנטיים, על תפספסו. גילאי 17-22 יזדהו עם שלב החיים - המבולבל והמרגש - של תחילת שנות ה20, וכל היתר כמוני פשוט מאוד יהנו!

הכי ישראלי
הכי נוגע ללב
הכי קריא
הכי שובר סטריאוטיפים.
ספר נהדר לאנשים צעירים שסוף סוף מספר להם על דברים שהם חווים בעצמם.
ספר נהדר לקצת פחות צעירים שרוצים להיזכר וטיפה להציץ.
כתוב בכישרון ובאהבה.
ואי אפשר להפסיק לקרוא.

בניגוד לביקורות הקודמות, אני סבור שזה מעליב לקרוא לספר כזה "רומן" (כפי שטרחה המחברת לציין בכרירה) .
מדובר ב450 עמודים של "זיבולי שכל" והגיגים ומחשבות סרק.
הספר משעמם ונטול קו עלילה. והאמת, גם די מנותק מן המציאות הארצישראלית של שנת 2017 (השנה שבה יצא הספר לאור)
אין חלוקה לפרקים, אלא רק חלוקה למספרים שמתחלפים :ימי ושץ.
הספר באמת מאוד משעמם ומרדים.
ממליץ בחום לוותר, אלא אם אתה נער טיפשעשרה משועמם ען עודף רציני של זמן פנוי.
מצטער על הביקורות הנוקבת, אך כנראה זהו הספר המשעמם ביותר שאי פעם קראתי.

אחלה ספר. מעניין, כתוב טוב, דמויות מעניינות וסיפור אהבה קצת שונה. הדיון במאחורי הקלעים של האקדמיה מוצלח - מראה איך יש קצת אופרת סבון בכל מקום, גם בתכניות מצטיינים.