רץ, יש אנשים עם יכולת מופלאה לראות בדברים גם מה שאין בהם.

חני - מסכים אתך, אהבתי את הספר, את הקוטביות בין הדרום לצפון, בין הזקנה לילדות והאופן שבו נסגרים מעגלי זקנה וילדות שאפשרו חיבור בין השניים. ומעל הכול את המוטיב של הקבר האטרוסקי.

מחשבות כי ספרים הם הרבה פעמים כמו מראה לחיים שלנו. אני רואה בספר עולם חדש מול עולם ישן.
אני רואה גם כיום חוסר סובלנות כלפי אנשים מבוגרים.
זה לא סתם פער גילאים או פער דורות.יש חוסר כבוד
לפז"מ של גיל.הספר נגע בתופעה למרות הקלישאתיות.שבת טובה למדינת סימניה.

מסכיהמ עם חני... בהחלט צודקת. זה כל היופי בספר הזה

אני מסכים עם חני. מאוד אהבתי את הספר. הסבא גיבור הסיפור מוצא שהערכים ודרך החיים שגדל עליהם כבר לא קיימים יותר. המחבר מעביר יפה את הלך הרוח של הסבא בבואו לגור אצל בנו בעיר וכיצד הוא מנסה להתמודד עם השינויים שבין חיי העיר לכפר.

אבל חני, למה לטרוח? כזה קלושון.

הספר הוא מיוחד.הקצב הוא איטי כמו נסיעה איטית בתוך כפר . האיטיות נובעת מהתהליכים שאנשים זקנים/מבוגרים
עוברים.התלות בילדים,הגעגוע והכמיהה להיות מי שהם ,מה שהם.
הזקנה והחולי...זה חייב להיות איטי.וזה גם הקסם.
אין בספר ריצה לפואנטה.הסברתי זאת היטב בסקירה שלי על הספר...
סופש חם ומרתק

שאפו על המאמץ לוטוס, גם אני הלכתי שולל אחרי הביקורות מטעם, אבל לא שרדתי את ההתחלה שלו, ואני עוד פריק של איטליה, שגומע בשקיקה כל דבר כמעט שנוגע בה.

מה שמעת המון? זה הרי זבלון.