למקרה שהובנתי שלא ככוונתי
פיסוק עוזר בהבנה ומקל בקריאה.
תודה מס"ע על המידע.
לגבי ניקוד שירה שנראה לך כמתייפייף, אמר ש"י עגנון:
"שירה ללא ניקוד כחתונה ללא ריקוד".

לטעמי זו אינה התייפייפות. שירה הרי לא מסבירים (חוץ משיעור ספרות), ובעברית יש לא מעט מלים שניתן לקרא אותן בכמה משמעויות (סתם לדוגמא: חבר, ספר וכו') כך שהניקוד תומך בקריאה מדוייקת.
חוץ מזה שירה מנוקדת [נכון]נראית לי יפה ומרגישה לי מכובדת. (לא מדברת על התוכן כמובן).


הספר הראשון המנוקד, מכיל לא מעט שירה, ואולי אפילו כולו שירה.
אתה ודאי יודע מהו :)

יפה, מסמר. ובכל זאת, אני מצפה לסימני פיסוק. נוח אולי בלי, אבל נוחות אינה הליכה בטריינינג ונעלי בית כשמדובר בטקסט כתוב לפרסום.

ערגה, תודה רבה. בשירה אכן נוהגים להימנע מסימני פיסוק, ולי אישית הדבר תמיד הפריע. גם הנטייה לנקד את הטקסט בשירה נראה לי מתייפייף...
כמה שורות מעניינות בסוגיית הפיסוק בספרות מתוך האתר של האקדמיה: "נדמה שאפשר לקבוע שהפיסוק הוא עניין סגנוני יותר משהוא עניין דקדוקי. הדבר בולט בשימוש הפיסוק בטקסט הספרותי. בעבר היו משוררים שהרבו להשתמש בסימני פיסוק ובעיקר בסימנים ההבעתיים (סימן קריאה, סימן שאלה ושלוש נקודות), ואילו בהמשך גברה הנטייה למעט מאוד בסימני פיסוק בשירה עד כדי היעדר סימנים בכלל. גם בפרוזה ניכרים הבדלים סגנוניים, בעיקר בהבאת דיבור ישיר: יש המשתמשים בנקודתיים ובמירכאות, ואחרים משלבים את הדיבור הישיר ברצף הטקסט ומסתפקים בפסיקים ולעתים גם בסימן שאלה. בטקסטים מסוגות אחרות סימני הפיסוק מגויסים לעתים להבעת הדגשה ואירוניה, למשל שימוש בסוגריים ובקווים מפרידים."

תודה על הביקורת. מסכימה עם הדרוג וגם בעניין סימני הפיסוק. מחשבות ומסמר עקרב צודקים לדעתי

יפה מס"ע...
דוגמא טובה. למרות שבשירה זה מקובל מאד לכתוב ללא.

אבל כאן זו ביקורת ולא שירה :)

חושב כמו מחשבות... הנה דוגמה קטנה איך פסיק אחד פצפון יכול להפוך את המשמעות:
"לא אהבתי" לעומת "לא, אהבתי"...

'מחשבות', אתה הרי יודע לקרא בלי....
(גם בשירה אתה מצפה לסימני פיסוק?)

ככה, בלי סימני פיסוק?