ביקורת ספרותית על בדלתיים סגורות מאת ז'אן-פול סארטר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 16 בדצמבר, 2016
ע"י אילסוס


אתם חושבים לפעמם שזה סיוט לראות את עצמכם דרך העיניים של אחרים? מכירים את זה ששומעים מוזיקה לבד ופתאום נכנס מישהו ואז המוזיקה נשמעת קצת אחרת?
תחשבו שהעין האנושית היא כמו מראה, ובעצם אני מביט בעצמי דרך העין של האחר. למה זה סיוט? אם מדובר ב"אחר" אוהב, אז זה פחות סיוט, אבל עצם ההתיחסות שלי לעצמי דרך ה"אחר" נחווית כניתוק מעצמי, אני מגדיר את עצמי או כל דבר לא דרכי. הכל הופך לאובייקט, כולל אני עצמי.
אז מי שהדיבורים האלה מדגדגים לו, שיקרא את המחזה הקצרצר הזה של הסופר העמוק והסובל כמו כולנו בעולם מלא חרדה ובחילה.
אני אישית נהניתי וקיבלתי השראה לרעיונות חדשים.
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
-^^- (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
איפה חסר י׳? אני דווקא הבנתי לא רע
רחלי (live) (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
לפעמים....חסר לך י' וגם אני לא הבנתי
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
מורי (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
זו גדולה לראות עצמי בעיני האחר, אבל לא שוס גדול.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ