ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 16 באוקטובר, 2016
ע"י mano4now
ע"י mano4now
שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע מאת ישעיהו ליבוביץ'
בשנת 1976 במלאת שמונה-עשרה שנה לחידון התנ"ך הציעה רשות השידור לפרופ' ישעיהו ליבוביץ' להעביר משדר רדיו שבועי בשם "עיונים על פרשת השבוע". שבע שנים של שידור שבועי כיסו את כל 54 הפרשות בתורה ואף שיחות מיוחדות על מועדי ישראל.
הפרופסור ישעיהו ליבוביץ' 1903-1994 היה מדען, פרופסור לכימיה ופילוסוף. הוא היה ידוע כנביא זעם שלא פחד להשמיע את דעותיו ברבים. אין ברצוני להרחיב על האיש ואני ממליץ לכם לקרוא על דמותו ולראות סדרה מיוחדת בת 3 פרקים על חייו.
רבים הספרים שנכתבו על פרשות השבוע והמפורסמים ביותר הם של אחותו נחמה ליבוביץ' , פרשנית ופרופסור למקרא שחידשה דרך לימוד חדשה בתנ"ך לפי המפרשים.
במקרה שלנו לא מדובר על לימוד שיטתי של הפרשה. הפרופסור דלה מתוך פרשת השבוע את הנושאים שנראו חשובים בעיניו עם זיקה לנושאים האקטואליים. הוא הציג את הפסוקים שהכין לנושא שיחה במשדר הרדיו ובצורה שיטתית עבר על כל המפרשים הרלוונטיים והציג את פרשנותם ולעיתים גם הוסיף את דעתו על הפסוק ועל הפרשנות.
ארסנל הפרשנים שהציג הפרופסור ישעיה היה רבגוני. קשת הפרשנים הכילה את הפרשנים המסורתיים המוכרים כרש"י, הרמב"ם, הרמב"ן ופרשנים מסורתיים מוכרים פחות בציבור הרחב כגון: הרשב"ם, רד"ק, חזקוני, בעל הטורים ועוד.. ועל מנת להציג את עומק המידע שהרעיף הפרופסור על קהל מאזיניו ולימים קוראיו הוא טרח והביא בפנינו גם פרשנים כמשה מנדלסון, רבי מאיר שמחה (1843-1926) בובר ועוד..
ידיעותיו הרבות העניקו לו את החופש להרחיב ולהציג בנוסף לפרשנים שציינתי גם את חכמת יוון העתיקה וגם הוגים נוצריים ובכך קיבלנו באותה נשימה לימוד מעמיק מכל זווית אפשרית לפסוקים הנבחרים. תוסיפו לכך את ניסוחיו הסובייקטיביים ואת הצגת משנתו האקטואלית דרך פסוקי המקרא וקיבלנו סקירה רצינית על פרשת השבוע באופן ממצה ומעמיק ועם זאת לא בצורה משעממת ודידקטית.
הספר בנוי כשמו על שיחות של הפרופסור ועריכת הספר קיבלה על עצמה לא לפגום בתצורה זאת. החלטה מבורכת זאת מעבירה ללא פגם את זרימת השידור ואנו קוראים את השאלות המנחות של המראיין שמוסיפות לכל החוויה הצצה נוסטלגית להלך הרוח של המשדרים. עורכי הספר השכילו גם לחבר את כל המשדרים ולתת לקורא את כל העומק הנדרש על הפרשה כנדבך אחד למרות שמדובר על 7 שנים עם מחזוריות על הפרשה.
בספר תמצאו גם את כל הרעיונות של הפרופסור ואת עמדותיו בצורה גלויה ולא כרמזים השזורים בספר. את תפיסת עולמו לגבי השטחים הכבושים ודעתו על קדושת ארץ ישראל או הר הבית.
הקורא שדעותיו ונבואותיו של ליבוביץ' לא מעניינות אותו יוכל עדיין ליהנות מספר מעניין ומקיף על נושאי פרשת השבוע.
את הספר עב הכרס בן ה960 עמודים לא הצלחתי לקרוא בפעם הראשונה ברצף. השנה התחלתי לקרוא אותו במקביל לפרשת השבוע וכעת בחג סוכות לאחר שנה שלימה שהספר מונח ליד מיטתי אני שמח לבשר שסיימתי אותו בהנאה גמורה. קריאת הספר במקביל לפרשת השבוע ובמיוחד בספר הנ"ל שהסופר שוזר בו את ענייני דיומא מומלצת ביותר ואני מתכוון ליישם זאת גם בספרים הבאים שאקרא על פרשות השבוע.
לסיכום, עושר המידע, העומק, הרהיטות המדהימה ומעל הכול אישיותו שאמנם שנויה במחלוקת על דעותיו אך לא על כך שהיה ענק בדורנו, אני מעניק לספר את הציון 9 מתוך 10 בסולם עמנואל.
מתוך עמוד הפייסבוק - ספריית ספרי העיון של עמנואל
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
יוהנס1
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת מעולה ומשכילה. תודה לכותב.
לגבי פרופסור ישעיהו ליבוביץ, אני מסכים לחלוטין עם כל מילה שכתבו טוביה ורץ. אני יכול להוסיף לדיון את דעתי. אני מרגיש שחבל מאוד שפרופסור ליבוביץ לא נמצא איתנו היום. מעניין היה לשמוע את ההתייחסות שלו למה שקורה בארץ שלנו היום.
|
|
|
רץ
(לפני 9 שנים)
הביקורת בזאת יפה ומלמדת. ולטוביה - בעניין הזה אנחנו מסכמים, באופן שבו נכון להביע דעה, גם אם היא לא מקובלת,
וגורמת לנו תחושות לא נעימות. עיקרון הנבואה בעם ישראל תמיד היה בינוי על כך שהנביא אמר דברים לא נעימים, אבל הייתה לו חסינות, כי דבריו שקפו מוסריות הכרחית, מצפן שהוא כיוון דרכו אנחנו יכולים לבחון את ההשקפות שלנו, וגם להתווכח איתן, תרבות הדיון, ההקשבה לאחר הולכת לאיבוד בזמן האחרון.
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים)
אז אולי גם אתה צודק?
|
|
|
tuvia
(לפני 9 שנים)
המתקרנפים אף פעם לא צודקים, הם בעלי אופי חלש, הם פחדנים שלא מסוגלים להביע מחשבה שיוצאת מתוך השבלונה
שבה הם נמצאים ו( פעם קראו לזה קונספציה ), ולהפך, אנשים כאלה כמעט הביאו אסון על ישראל ( ראה מלחמת יום הכיפורים). הליכה בתלם זה להיות כמו סוס ששמו עליו רסן ואטמו את עיניו, מקור לכל האסונות.
זאת גם הסיבה שאני מעריץ אנשים שיצאו מהתלם וחרשו לעצמם תלם חדש בקרקע בתולה. חג שמח טוביה |
|
|
מורי
(לפני 9 שנים)
ואולי המתקרנפים דווקא צודקים?
|
|
|
tuvia
(לפני 9 שנים)
רגע מחשבות, משהו לקוי בדרך הסקת המסקנות שלך,
זה שליבוביץ לא פחד להביע את דעותיו ברבים מצביע על כך שהוא היה אמיץ, שלא פחד שלא ללכת בזרם והכי חשוב שלא היה מקורנף! בניגוד לרבים מאוד מאוד באקדמיה הישראלית. הדעות שהחזיק על מדינת ישראל היו יוצאות דופן והכעיסו המון אנשים. ולדעתי הוא גם לא צדק( יודו נאצים לדוגמה), אבל הוא לא התקרנף באף רגע ושמר על דעתו עד סוף חייו.
כאשר יש לחץ חברתי על החברים בחוגי האקדמיה, מעטים אם בכלל מעזים לקום ולהביע את דעתם בפומבי, רב האנשים ( בכל החוגים החברתיים- אפילו בצבא!) מפחדים ללכת נגד הזרם ובכך הופכים לקרנפים מפוחדים. אדם שהוא בעל דעות עצמאיות ואשר הוא אוחז בהם בחוזקה למרות הזרם והמקובל, הוא דוגמה לאדם חזק אשר יש לחקות אותו. חג שמח טוביה |
|
|
מורי
(לפני 9 שנים)
האם עצם העובדה שלא פחד להשמיע דעותיו ברבים הופכת דעותיו לנכונות?
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
