ביקורת ספרותית על הדרך הביתה מאת הילה ארוון

---

ישראליות במיטבה, דמויות מהיומיום ושפה עשירה וישראלית. בהחלט ניתן לומר שהילה ארוון עשתה זאת שוב בספרה השני.

הדרך הביתה הוא סיפור ישראלי עדין ומרגש.

גאיה וסער ילידי אותו מושב בדרום הארץ שפנו איש איש לדרכו. כעבור שנים כשנקרית ההזדמנות והם נפגשים צפים ועולים תחושות ורגשות מהעבר. גאיה מגלה שהצלקת הפיזית והנפשית שלה מאז התיכון עדיין מבעבעת בה והתנהגותה כלפי סער מובלת דרך צלקת זו. סער מצידו שומר על איפוק. טראומה שעבר שנתיים לפני שנפגשו מנתבת את חייו ואת יחסו לגאיה.

בצל פגישתם המחודשת בשבילי המושב משתנים לא רק חייהם של השניים אלא גם חייהם של כל אזרחי המדינה עם פרוץ מבצע 'צוק איתן'.

גאיה מגלה לחרדתה שחייה בשנתיים האחרונות היו על חוט השערה. מה שנדמה היה לה כחיים מסודרים ובטוחים מתגלה ברגע אחד כשקר גדול ומכאן עליה להמשיך. או לשקוע במרה שחורה או לשקם את חייה, את אכזבתה ואף את מקום פרנסתה.

היחסים בין סער לגאיה נדמים כצעד קדימה שניים אחורה. המון אי וודאות לצד המוני רגעים קטנים של פרפרים קטנים בלב.

המסע ביחסים ביניהם מלווה במראות, ריחות וצלילים. מיטיבה מאוד הסופרת לתאר ארוחות חג ישראליות, קיץ הביל, ריחות הרפת ושדות העגבניות ואת הפחד והחרדה שטמונים באזרחי המדינה בכלל ובתושבי הדרום בפרט כשטילים ורקטות מלווים את הקיץ של גאיה וסער.

גם את החיים והמנטליות במקום קטן מיטיבה הסופרת לתאר. כולם מכירים את כולם. הרכילות והידיעות מופצות שם ביתר מהירות והלשון כשלא שומרים עליה עלולה להרוס בין בכוונה ובין שבלי כוונה.

זהו ספר עדין ומרגש שבקלות נוגע בכל אחד מאיתנו. כמו בספרה הקודם 'סודות באחוזת השושנים' גם בספר זה הדמויות הן דמויות שכל אחד ואחת מאיתנו מכירים או הכירו בחייהם. הם הבן של השכנה או הבת של החברה. הסיטואציות בספר אינן מופרכות ואינן מומצאות. לרגע מתוארת סיטואציה שכמו חותכת בבשר החי בכאבה וברגע אחר סיטואציה עדינה ומרגשת גורמת לחיוך ענוג.

כדרכה של הסופרת השפה עשירה בישראליות נפלאה. לא סלנג רחוב ולא שפה גבוהה. זוהי שפה שכולנו מדברים אותה ומכירים אותה בדיוק כמו הדמויות.

כילידת הדרום שעזבה למרכז וחזרה דרומה, כמי שעברה את המבצעים, הטילים והמקלטים הזדהיתי עם חלקים נרחבים מהסיפור ואין זה כלל מובן מאליו.

קחו לכם ערב עם רוח סתווית נעימה. תתענגו על מסעם של גאיה וסער ותזכרו:

כשנוהגים העיניים תמיד על הכביש. אל תשחקו עם החיים שלכם ושל אחרים.

אל תקשיבו לרכילות – היא רק הורסת.

כשמשחררים את כעסי העבר רואים ומרגישים דברים נפלאים.



עריכה:נועה טל

» ביקורות נוספות של avigailpc
» ביקורות נוספות על הדרך הביתה